נחום חופרי. צילום תומר אפלבאום
נחום חופרי. צילום תומר אפלבאום

האם תחזור לפוליטיקה? “אף פעם אל תגיד אף פעם”

לאחר שהפסיד בבחירות, חזר נחום חופרי לעסוק בתחום האהוב עליו, תחום החינוך. הוא ניהל את בית ספר עין גדי וכיום הוא מגייס אנשי הייטק ומלווה אותם בהסבה מקצועית להוראה

פורסם בתאריך: 12.1.18 15:46

נחום חופרי שכיהן במשך שמונה שנים כראש עיריית רעננה תמיד אהב לעסוק בחינוך, את תפקיד ראש העירייה הוא ראה כהמשך ישיר לתפקידיו הקודמים בתחום החינוך, בין היתר כמנהל תיכון אוסטרובסקי. לאחר שהפסיד לזאב בילסקי בבחירות אוקטובר 2013, החליט חופרי לעזוב את תחום החינוך והחליט לעסוק בייעוץ ארגוני אסטרטגי, אך לא לקח הרבה זמן עד שחזר למקצוע האהוב עליו. “מיד הבנתי שמה שאני מחפש זה משהו בתחום העשייה ולא הייעוץ” הוא אומר “ולכן לאחר שפנו אלי בשנת 2014 והציעו לי לנהל את בית ספר עין גדי הסכמתי וניהלתי את בית הספר במשך שלוש שנים. בין ההישגים שרשמנו היה להיכלל ברשימת בתי הספר המצטיינים. לאחר שלוש שנים החלטתי שזה מספיק, אני בכל זאת גר ברעננה”.נסעתי הרבה, כמעט כל יום ואחרי שלוש שנים חיפשתי משהו אחר”.

מה אתה מעדיף פוליטיקה או חינוך?
“הכל חשוב והכל טוב. להגיד מה עדיף אני לא יודע. אני חושב שמתאים לי החינוך וכל אחד צריך לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב. אני מוכרח להודות שקשה לעשות את שניהם ושניהם חשובים. בלי פוליטיקה לא יהיה חינוך, לא יהיו תקציבים לחינוך וכן הלאה. אני מאוד נהניתי כשהייתי בפוליטיקה ואני מאוד נהנה היום”.

ולחזור לפוליטיקה זו אופציה?
“אני אומר לעצמי, אף פעם אל תגיד אף פעם, אבל כרגע זה לא על הפרק. אני חושב שגם כשהייתי בתפקידים אחרים תמיד השקעתי בחינוך. הייתי גם יו”ר ועדת החינוך של מרכז השלטון המקומי”.

כשהחליט חופרי לסיים את עבודתו בבית הספר עין גדי, משרד החינוך הודיע כי הוא עומד להקים מנהלת שתטפל במיזם של הסבת אנשי הייטק להוראת מתמטיקה ומדעים. בחצי שנה האחרונה עוסק חופרי בגיוס כוח אדם איכותי לבתי ספר ומלווה אותם בהמשך הדרך. “זו מנהלת שעוסקת במה שאנחנו קוראים בשפה קצת צבאית: לתכנן את המהלך כולו”, הוא מספר, “אנחנו יושבים במכון מופת בתל אביב ואנחנו מגייסים אנשים, מכשירים אותם, מכניסים אותם לעבודה בבית ספר ומלווים אותם בהמשך הדרך. מדובר באנשי הייטק שמסיבה מסוימת החליטו לעבור להוראה, רובם עברו את גיל 45. הם כבר עשו ועברו והחליטו לשנות את הייעוד. אותם אנשים נכנסים לכל בתי הספר העל יסודיים, מכיתה ז’ עד י” והופכים למורים מן המניין. חלקם עוברים ללמד במשרה מלאה וחלקם במשרה חלקית ועוד ממשיכים בעבודה שלהם בהייטק”.
מניחה שהשכר לא דומה.

“בכדי לשפר את תנאי השכר שלהם משרד החינוך מכיר להם בוותק קודם בעבודה, במידה והוא רלוונטי למקצוע אותו הם מלמדים. נניח עובד שעבד 20 שנה בחברת אמדוקס ועסק שם בפיתוח תוכנות, אלגוריתמים ואנליזות, והוא עכשיו מלמד מתמטיקה בבית ספר, הוותק שלו מוכר לו כאילו הוא לימד 20 שנה בבית ספר. כמובן שזה לא דומה למשכורות הייטק אבל זה בכל זאת משמעותי”.

חופרי מסביר כי המיזם הזה הוקם בעקבות צורך במורים שיכולים ללמד מתמטיקה ומדעים ברמה גבוהה. “כשבוגרי האוניברסיטאות מסיימים את הלימודים לתואר ראשון או שני במדעי המתמטיקה, מחשבים, הנדסה ופיזיקה, הם לא הולכים ללמד בבית ספר אלא הולכים לעבוד בתעשיות. מצאנו שאחרי 20 שנה, חלק מהם רוצה לעשות שינוי. לנו יש צורך גדול מאוד במורים למתמטיקה, בעיקר חמש יחידות, לפיזיקה, לכימיה וגם למדעי המחשב, אין מספיק מורים. לא מעט אנשי הייטק מתנדבים בתוך בתי ספר, ברעננה למשל, אמדוקס מאמצים את כיתת אייל של תיכון אביב. על רקע זה צמחה ההבנה והרצון להכשיר חלק מהם להוראה בפועל”.

יש הרבה אנשים שבוחרים בהסבה הזו?
“יש אבל לא מספיק. כיום יש לנו 450 אנשים שעשו הסבה ואנחנו מחפשים דרכי גיוס של עוד מועמדים לתוכנית”.

איך אתם מכינים אותם לתפקיד המורה?
“אנחנו עושים להם הכשרה בת שנה בתוך מכללה או אוניברסיטה במסלול ייחודי. לאחר שנה הם נכנסים להתמחות ומתחילים להיות מורים. מי שמלווה את ההכשרה של אנשי ההייטק זו “קרן טראמפ” שעוסקת בקידום מצוינות במתמטיקה ומדעים במערכת החינוך. זו תכנית שפועלת בשמונה מכללות, מאורנים בצפון ועד אחווה בדרום. כמו כן זה פועל גם בטכניון וגם באוניברסיטת תל אביב”.

אתה מלווה באופן אישי את המורים?
“אני חלק מהמיזם הזה בכל השלבים שלו וחלק מזה זה גם ללוות את הבוגרים המוסבים וגם את התהליכים השונים, בין אם מדובר בתהליכי הכשרה, תהליכי מיון, הסבה וכך הלאה. אני בקשר עם חלק גדול מתוך ה-450 שעברו את ההסבה ואני יכול להגיד שאיפה שהקליטה מצליחה, בית הספר מרוויח הרבה מאוד. אני שומע אנשים שזה עשה להם שינוי בחיים והם מרגישים שהם תורמים ומשמעותיים”.

יש גם אנשים שמחרטים על ההסבה?
“כמובן שגם שומעים על קשיי הקליטה בבתי הספר. קשה להיות מורה, בטח ובטח כשאתה בן 45. להיכנס לכיתות זה לא דבר קל. אני התחלתי ללמד ב-1996 וגם אז זה לא היה קל. אנחנו עוזרים למורים החדשים אבל כמובן שגם בתי הספר עוזרים. אני מנסה ליצור את המודעות של המנהלים כשמדובר באוכלוסייה קצת שונה ממורים שמגיעים לבתי הספר אחרי הלימודים בגילאי ה-26. מדובר באנשים יותר בוגרים עם ניסיון חיים גדול יותר וצריך להשקיע בקליטה שלהם. כמו כן בוגרי התוכנית מספרים על קשיים רבים בהתמודדות עם הבירוקרטיה של משרד החינוך, זה משהו שהם לא רגילים אליו, וכמובן שאנחנו מנסים לעזור גם בזה”.

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון רעננה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר