היום (19.4), יום העצמאות, התקיים טקס הענקת תעודות מצטיין נשיא, בנוכחותו של הנשיא ראובן ריבלין. התעודות הוענקו ל-120 חיילים וקצינים שנבחרו מכלל המועמדים לפרס, ביניהם תשעה תושבי רעננה.
סמל איב ינג (24), עלתה לארץ יחד עם משפחתה מוושינגטון בגיל שש, וירדה שוב מהארץ בגיל 16 לוירג’יניה, שם למדה לתואר ראשון במתמטיקה ומחשבים. בגיל 22, ינג חזרה לארץ לבדה עם פרויקט גרעין צבר. “מדובר בתוכנית שיוצרים גרעינים של צעירים שרוצים לעלות ארצה, עושים סמינרים ביחד ואז עולים לארץ כגוש. בארץ גרים שלושה חודשים ביחד ואז מתגייסים לתפקידים שונים, וממשיכים לגור ביחד בקיבוץ עין השלושה, שם גרתי במשך שנה”. ינג מספרת שהסיבה שהחליטה לעלות לארץ שוב היא בגלל שהחיים בארצות הברית כיהודיה לא היו פשוטים. “בארצות הברית היה לי מאוד קשה", היא אומרת, "היה לי חסר משהו שהיה לי פה בישראל. לא התמודדתי עם משהו קיצוני שם, אבל היו כמה תקריות קטנות של אנטישמיות, וזה עוד יותר גרם לי לרצות לחזור למקום שכולם יודעים מה זה להיות יהודי ומבינים מה זה להיות יהודי”.
מה היו שואלים?
“היו בדיחות לא נעימות או שהמורה שלי פעם שאלה אותי למה אני לא הולכת לאיזה אירוע שהיה בחינם, אמרתי לה שאני לא רוצה, והיא אמרה שזה בחינם ואני יהודיה אז ברור שאלך”.
אחרי שהתגוררה שנה בקיבוץ יחד עם הגרעין, ינג עברה לגור בבית של בנג’י ברעננה והתחילה את שירותה הצבאי כלוחמת בהאזנה האווירית במערכת יהלום. כיום היא מ”כית טירונות, “הציעו לי לצאת לקורס מפקדים, ואמרתי שזו הזדמנות מדהימה ושאין מצב שאני אפספס הזדמנות כזאת, ואחרי הקורס הציבו אותי עם הטירונים”.
למה החלטת ללכת לשירות קרבי?
“זה משהו שמאוד רציתי. היה לי חשוב להיות בתפקיד קרבי בתור אישה. אני חושבת שזה משהו שנשים מאוד מסוגלות לעשות, והחברה מלמדת אותנו שאנחנו לא מסוגלות וזה שקר. אני מכירה המון נשים לוחמניות בטירוף, שעושות עבודה מעולה וחבל שהחברה לא אומרות יוצר לנשים שהן כן מסוגלות. בחו’’ל רואים כל מיני סרטים ויש רעיון מאוד מסוים על מה זה צבא, ואז מגיעים לפה ומבינים שצבא זה המון תפקידים שונים ושאפשר לעשות המון דברים. אני רציתי לישון בשטח, לירות בנשק ושיהיה לי נשק אישי. אני בסך הכל מרוצה מלהיות לוחמות, זה אחת הבחירות הכי טובות שעשיתי בשירות הצבאי שלי”. ינג נספרת שלהיות חיילת בודדה זה קשה, אבל יש אנשים שעוזרים לה להתמודד עם הנתק. “אני לא לבד, יש לי הרבה משפחות מאמצות, ויש משפחות שהכרתי לפני שעזבנו. אני מאוד מתגעגעת להורים ולגור עם המשפחה, זה לא אותו הדבר, המשפחות המאמצות מדהימות אבל זה לא אותו הדבר וזה קשה ועצוב”.
על פרס מצטיינת הנשיא שמעה ינג מיד כשסיימה את קורס המפקדים. “זו תחושה מדהימה שסומכים עליך וגאים בך ברמה הזאת”, היא אומרת.
סמ”ר אלכסנדר פילין (20) עלה לארץ לבד לפני כשש שנים מאוקרינה, במסגרת תכנית נעל”ה, תוכנית לימודים לקבלת בגרות והוא למד בפנימיית אלוני יצחק. לפני כשנתיים הוא עבר להתגורר בבית של בנג’י ברעננה. פילין משרת כצלף בנח’’ל אבל בהתחלה הוא רצה להתגייס ליחידה מובחרת, “בגלל שאני עולה מאוקראינה לא נתנו לי, כי לא הייתה לי עברית טובה וגם לא סיווג ביטחוני”, הוא אומר, “אז בחרתי להתגייס לנח”ל”.
אתה לגמרי לבד בארץ?
“אני עם המון חיילים כמוני, אז אני לא מרגיש בודד. התרגלתי לגור רחוק מהבית. אם אני עובר קשיים במהלך השירות, אני מדבר עם המשפחה המאמצת שלי בהרצליה, והם מאוד עוזרים לי. אני אוהב יותר את החיים בישראל מאשר באוקראינה”.
פילין מספר כי לפני שנתיים עבר חוויה שלימדה אותו מה המשמעות של השירות בצה”ל. “השתתפתי באירוע של מחבל במחסום שכם, שרצה לפגוע בחבר שלי. אני יריתי בו ובעצם ניטרלי אותו והצלתי את החיים של חבר שלי. אתה מתמודד עם דברים לא פשוטים בצה”ל ואתה לא חושב על זה מבחוץ, אנחנו לא סתם עומדים בגבול, אנחנו שומרים על האזרחים והמדינה”.
איך אתה מרגיש עם קבלת הפרס?
“זה מעמד מאוד גבוה , לא כולם מקבלים, אז כנראה ראו שאני עושה דברים טובים”.
סג"ם אביב קוזמין, מפל”ג בגדוד 334 בחטיבה. קוזמין עלה ארצה בשנת 2005. הוא בוגר הישיבה התיכונית קריית הרצוג, ולאחר מכן התגייס לחיל התותחנים. הוא יצא לקורס מפקדי כיתות ולקורס קצינים ואז הגיע לתפקידו הנוכחי, הוא מספר כי לאורך כל הדרך שאב הרבה השראה מהמפקדים.
רב"ט אלכס בריבורצ’קי, לוחם בגדס”ר גולני, עלה ארצה מאוקראינה ב-2015 מתוך אמונה שמקומו בארץ ישראל, והוא הראשון ממשפחתו שהתגייס לשירות בצבא. אלכס שאף להתגייס לשירות קרבי בגלל המשפחה המארחת שלו בארץ, שבזכותם הבין את משמעות שירות צבאי קרבי.
רב"ט אנה ונגרובסקי, מדריכת שראל, עלתה מאוקראינה ב- 2015 במסגרת גרעין צבר. אנה התקבלה למכינה באוניברסיטת תל אביב אבל החליטה להתגייס לצבא. היא החלה כמפקדת גדנ”ע, ובגלל שהעברית שלה לא מספיק טובה, עברה לתפקיד מדריכת שראל.
רב"ט מרים נינס, הנדסאית מכונות בחיל האוויר, עלתה ארצה מאנגליה במסגרת תכנית צבר. מרים עברה טירונות בבסיס מחווה אלון ואז שובצה בבסיס הטכני בחיל האוויר. היום היא הנדסאית מכונות בחיל האוויר. היא הגיעה לתפקיד הנוכחי בשל העובדה שהיא בעלת תואר בהנדסת מכונות באוניברסיטה באנגליה.
סמ"ר ל', לוחם ביחידת העוקץ, עלה מברזיל ב- 2008 ביחד עם משפחתו, מתוך הרצון להגיע למקום מבטחים. “ההכשרה הצבאית מאוד מיוחדת”, מספר ל’. “היא כוללת לחימה בשטח בנוי, והרבה פעילויות עם הכלב כמובן”.
סמל גדעון סמרוי, מ”כ בחטיבת החילוץ, למד בתיכון מיתרים ברעננה, סיים הכשרה כלוחם ומצטיין פלוגתי. סמרוי יצא בהקצאה ראשונה לקורס מ”כים, גם שם היה מפקד מצטיין. בימים אלו במקביל להצטיינות הוא צוער בקורס קצינים בבה”ד 1.
סמ"ר י', לוחם ביחידת רימון, למד בתיכון מטרו ווסט והתגייס לחטיבת גבעתי, שם כבר עבר גיבוש ליחידת רימון.
