השבוע צוין לראשונה בישראל יום הפארמדיק הלאומי. דניאל שילה מרעננה מספר שהמקצוע הזה לא רק מילא את חייו בסיפוק אלא גם הכיר לו את אשתו, רופאה בבית חולים מאיר.
"לפני הגיוס לא ידעתי כל כך מה זה פארמדיק. אח של חבר טוב היה פראמדיק בצבא, ודרך סיפורים שלו הבנתי מה זה", מספר שילה, "נדלקתי על העניין שאתה יכול לעזור לאנשים ולהיות משמעותי בסיטואציות מסוימות. אחרי הגיוס וההכשרה כפארמדיק שירתתי בשני תפקידים, אחד בנח"ל והאחר בסיירת מגלן. כשחזרתי מהטיול של אחרי צבא לא ידעתי מה אני רוצה לעשות בחיים והדבר המוכר היה להגיע למד"א בתור פראמדיק, וזה מה שעשיתי".
מה סדר היום שלך כפראמדיק?
"בשנת 2013 התחלתי לעבוד בניידות של מד"א והיום אני גם חלק מצוות שמעביר קורסים בהחייאה לחובשים, לרופאים וצוותים רפואיים. אנחנו עובדים 24/7, אני עובד משמרות יחידות של 8 שעות או כפולות של 16, יחד עם נהג כונן שמוכשר כחובש, חובש בכיר או פראמדיק. ברגע שיש שקט בגזרת רעננה, אז יש לנו שקט. ברגע שיש מקרה, אנחנו קופצים".
איך ההרגשה להציל חיים?
"אנחנו נמצאים במקצוע שבו אנחנו חשופים לסיטואציות לא פשוטות. המטרה היא לעשות את הטוב ביותר. אנחנו לא מצילים, מצילים יש בים. אנחנו פותחים חלון הזדמנויות, ושזה מצליח אז הסיפוק הוא גדול, הדרייב שמקבלים מזה מחזיק לפעמים שבועות".
יש סיפור שקרה לך במשמרת שנחקק לך בראש?
"יש טובים ויש רעים. נסענו פעם אחת באמבולנס וראינו אוטובוס שמעלה עשן, והיו בפנים חמישים ילדים. כל הצוות רפואי לקח אותם הצידה והתחיל לבדר אותם ולעשות להם פעילויות, עד שהגיע אוטובוס אחר. במקרה אחר יצא לנו להגיע לאתר בניה של בניין לא גמור, ובקומה העליונה ראינו פועל רומני שאיבד את ההכרה ופועלים ערבים עושים לו החייאה, כשהקבלן הישראלי מנסה לעזור. זה היה ממש קיבוץ גלויות. הורדנו אותו במנוף תוך כדי שאנחנו מטפלים בו, שזאת הייתה חוויה לעצמה. שלושה ימים לאחר מכן הוא התעורר בבית חולים וקנה בונבוניירות לכולם. אנחנו כבר היינו בניידת לקריאה האחרת כשזה קרה כמובן, אנחנו אנשי הצללים. מטפלים ונעלמים".
וזה שאשתך רופאה, לא דוחף אותך לכיוון התואר המתבקש?
"בכלל לא. אני סטודנט לעיצוב תעשייתי בשנה שניה בשנקר, במקביל לעבודה שלי כפראמדיק. זה מה שמושך אותי, לא רפואה. אני חושב שזה הגיוני, עיצוב תעשייתי זה מציאת פתרונות, וגם להיות פראמדיק בשטח. זה מי שאני, לא רופא".
מנכ"ל מד"א, אלי בין, בירך את אנשי הרפואה לכבוד יום הפראמדיקים: "הפראמדיקים במגן דוד אדום הם מקור הגאווה העיקרי של הארגון והם ההון האנושי שיוצרים קבוצה מובחרת. השירות שלהם במד"א היא זכות לאומית להצלת חיים ואותה הם נושאים בגאווה יום יום שעה שעה. מסירותם ונחישותם הם מושא להערצה על ידי כל אחד מאזרחי מדינת ישראל. בזכות הפראמדיקים הראשונים שפרצו את הדרך לדורות הבאים, בזכות הפראמדיקים כונני מד"א המגיעים ראשונים לזירה בפרק זמן קצר ואלו שהגיעו עשרות פעמים ישר ללב הפיגועים, בזכות צוותי המשמרות במד"א העושים לילות כימים, בזכות אלו שיוצאים מהמרחב המוגן לזירת הנפילות ומסכנים את עצמם, בזכות בוגרי הקורסים של מד"א המשרתים היום כפראמדיקים בצה"ל וביחידות המיוחדות בכוחות הביטחון, כלל האזרחים יודעים שיש על מי לסמוך. ביום מיוחד זה, יום הפראמדיק הלאומי, בשם כלל אזרחי מדינת ישראל אני מבקש להודות לכם, אתם אלו שמצילים חיים, אתם אלו שמגיעים ראשונים, תודה לכם".
