הלוויתו של יגאל טישמן, תושב הרצליה ויליד רעננה, שנהרג בתאונת אומגה בהונדורס בסוף השבוע שעבר, תתקיים היום (ו'), בשעה 13:00, בבית העלמין כפר נחמן ברעננה. טישמן, בן 29, נהרג כשהתנגש עם האומגה באשתו, שיר פרנקל טישמן, שנפצעה קשה ועדיין מאושפזת בבית החולים פורט לורלדייל בפלורידה, לשם הועברה באמבולנס מוטס אחרי התאונה. פרנקל היא בתה של דורית פרנקל, מנהלת מחלקת בתי הספר היסודיים באגף החינוך בעיריית רעננה.
התאונה אירעה במתקן אומגה בעיר רואטן שבהונדורס. הזוג, שמתגורר בהרצליה, שהה בהונדורס כחלק מחופשת ירח הדבש שלהם. הם הפליגו בראשון ביולי מעיר הנמל פורט לודרדייל שבפלורידה בשיט תענוגות מטעם חברת 'רויאל קריביאן', שהיה אמור להמשיך שבעה ימים לאורך מרכז אמריקה ולעגון בחופי מקסיקו, הונדורס ואיי הבאהמה. בעצירה בהונדורס עלה הזוג על מתקן אומגה, עליו אירעה התאונה.
לאחר התאונה פונו בני הזוג על ידי חברת הביטוח פאספורט-קארד, בה היו מבוטחים, וחברת רויאל קריביאן, לבית חולים מקומי, שם נקבע מותו של הצעיר. אשתו, פרנקל-טישמן, נותחה במשך שעות ארוכות במרפאה פרטית בהונדורס ולאחר מכן הוטסה לפלורידה לצורך המשך טיפול.
"הם היו זוג בערך חמש שנים ויש להם דירה ביחד", סיפרה קרובת משפחה, "חלק מהמתנות עדיין ארוזות ממסיבת הרווקות ומאירוע שבת החתן. הם הכירו דרך חברים, הם היו חברים כמעט שנתיים. הם נפרדו, ונפגשו שוב אחרי שנה במקרה, וחידשו את הקשר. האהבה הייתה שם מאוד גדולה. החתונה הייתה מאוד שמחה. המשפחות היו קרובות והכירו אחת את השנייה טוב. הבחור היה יפה תואר, בחור שאין כאלה היום. מנומס, עדין, טוב לב ונחמד. הוא אהב אותה בצורה אבסולוטית, וגם היא אהבה אותו מאוד. האהבה שם הייתה חזקה. הוא נתן לה את הנשמה, הוא כל הזמן חשב עליה. הוא היה בחור חם מאוד, פשוט בחור זהב. זה כזה שבר שלא ייאמן. כל בני המשפחה, גם שלנו וגם שלו בוכים בלי הפסקה. הם לא מצליחים לחזור למסלול החיים. יש לו משפחה מדהימה, יש לו אחים מדהימים והורים מקסימים. זו מתנה גדולה שאלוהים השאיר לנו אותה, יש לה דרך ארוכה מבחינה פיזית ונפשית, אבל לפחות היא בחיים".
יגאל טישמן ז״ל צילום באדיבות המשפחה
ממשפחתו של טישמן נמסר: "חיוך רחב תמיד עיטר את פניו של יגאל, והוא הפיץ את האור שנבע מליבו הענק. כך הוא זכה בכינוי – סמיילי. כל מי שנגע בו ראה נתינה אין-סופית מתוך רצון לעשות טוב. אהובנו היה אדם שאוהב את החיים, את משפחתו ואת אשתו. היה בו שקט פנימי שהשרה תחושה של נינוחות בסביבתו. הוא היה חבר אמת שידע להקשיב בשקט כשצריך, ולהריע בקול יחד עם שותפיו לאהדת ריאל מדריד. יגאל היה יקר לכולם ואהוב על כולם. אמנם היה הצעיר מבין שלושת האחים, אך התנהג תמיד כבוגר האחראי. היה משפט שאהב והיה לו לדרך חיים. הוא אפילו קעקע אותו על גופו: they may take our lives, but they'll never take our freedom".
