בנוכחות קהל רב, התקיים ביום ראשון ב-'לואי' שברעננה, מפגש 'קפה דיגיטל'. המפגש, שיתוף פעולה בין 'צומת השרון' לבין בנק לאומי, הוא חלק ממפגשים רבים שהתקיימו במסגרת פרויקט ישראל IL של בנק לאומי. ההרצאה המרכזית באירוע הייתה של ד"ר אייל דורון, חוקר ומפתח חשיבה יצירתית ומומחה לפתרון בעיות בעולם משתנה.
את המפגש פתח אורי גבזה, מנהל אזור פרימיום ירושלים והמרכז של בנק לאומי, שדיבר על הפער הטכנולוגי הבין דורי: "בעקבות המהפכה הדיגיטלית, יש לנו פער בין שני דורות. בין הדור שנולד לתוך המהפכה הזו, לבין הדור היותר ותיק, גילאי השלושים פלוס שמכירים מציאות אחרת, מציאות של טלפון עם חוגה ושל טלוויזיה עם שני ערוצים. בפער הבין דורי הזה אנחנו מדברים על שני מושגים – פיזיקל ודיגיטל: דיגיטל זה לבצע פעולה בלחיצת כפתור, ופיזיקל זה הצורך להיות במקום מסוים כדי לבצע את אותה הפעולה. המהפכה הדיגיטלית למעשה מטשטשת את שני הגבולות האלה, והיום אנחנו מבינים שדיגיטל זה לא רק אפליקציה, אלא ממש פלטפורמה לניהול כל החיים שלנו. אנחנו בלאומי מבינים שחוץ מאשר מתן פתרונות עכשוויים, אנחנו צריכים לסייע ולקחת חלק במהפכה הזאת. מפגשי 'קפה דיגיטל' הם הדרך שלנו להראות לעולם שהמהפכה הדיגיטלית היא לא כל כך נוראית, ושלקחת חלק בקידמה זה לא דבר רע".
אורי גבזה צילום עזרא לוי
לאחר דבריו של גבזה, עלה ד"ר דורון על הבמה. את הרצאתו פתח בדיון על תשובות נכונות ומבחנים: "מכיתה א' עד י"ב יעבור תלמיד 1,200 מבחנים עם תשובה אחת נכונה", אמר דורון, "המורים לא אשמים, הם עושים עבודת קודש. הבעיה היא במערכת החינוך המערבית כולה. הבעיה היא שמנקודת מבט כזו, אדם מגיע לחייו הבוגרים וממשיך לחפש תשובה אחת נכונה. אצל מי הוא יעבוד? אצל אנשים שמבינים שיש יותר מתשובה אחת נכונה לכל שאלה. אנחנו אנשי התשובה האחת הנכונה, אבל העולם זז מהר יותר מזה".
בשיח אינטראקטיבי עם הקהל, שאל דורון שאלות וניהל דיון עם הצופים תוך כדי המפגש. הוא סיפר על ההבדל בין חשיבה מחוץ לקופסא לבין חשיבה בתוכה, על הצורך ביצירתיות ובגמישות מחשבתית, ועל ההבדל בין אלה שהצליחו להתוות לעצמם את הדרך לבין אלה שחיפשו ללכת בדרך המוכרת.
אייל דורון צילום עזרא לוי
"תדמיינו מצב שאתם ילד בן 12 בסין שרוצה ללמוד אנגלית. איך לעשות זאת? בספר? באינטרנט? בשדה התעופה? הבעלים של קבוצת עלי באבא, ג'ק מא, היה ילד כזה", סיפר דורון, "הוא רצה ללמוד אנגלית, אז הוא הלך למלון בסין וביקש ללוות את אנשי העסקים בשביל להיות חשוף לאנגלית שלהם. בסיומן של חמש שנים בהן עשה את זה, הפך לדובר אנגלית שוטפת. כיום הוא אחד מהאנשים העשירים והמצליחים בעולם. הילד הזה מצא מסלול אישי, משלו. לחשוב אחרת, זה הכיוון אליו מערכת החינוך מתחילה להתפתח".
בעזרת שנינות וגישה שמשלבת רעיונות מתוחכמים ומורכבים עם דיבור בגובה העיניים, ריתק דורון את הקהל במשך כשעה וחצי. בשלב מאוחר יותר בהרצאתו, נכנס דורון אל עובי הקורה של המהפכה הדיגיטלית והחלפת האדם העתידי – ברובוט. "כמה מקצועות ייעלמו אם רובוט יחליף את האדם?", שאל דורון, "כמה תעשיות ייעלמו? אם רובוט יחליף את הנהג, לא נצטרך תחנות רענון, שוטרי תנועה, עורכי דין בתחום התעבורה, בתי ספר לנהיגה. אבל מה עם המקצועות שעתידים להיוולד? הדרך הקשה לתרגל גמישות מחשבתית זה מה יהיה עלינו לטובה ולא לרעה. באופן עקרוני, כשאנחנו רוצים להוליד מקצועות, זה מאוד קשה. כשחושבים על גן עדן וגהינום, הרבה יותר קל לדמיין מה יש בגהינום על פני מה יש בגן עדן. אם נצטרך לחשוב על המקצועות שייוולדו, יהיה לנו הרבה יותר קשה. אבל זה מה שאנחנו מחפשים היום בחברה, גם בכוח העבודה – פותרי בעיות חיוביים. אנשים שרואים את הצורך של המחר, ולא את החוסר. דוגמא טובה להשתלבות במהפכה הדיגיטלית היא הבנקים לדוגמא. מה קורה לסניפים? נסגרים ונפתחים בדיגיטל. למה? כי אנחנו חייבים להגיב למציאות המשתנה".
לאחר מכן דיבר דורון על הייחודיות של האדם במהפכה הדיגיטלית, והיתרון הבולט שלו על פני כל מכונה עכשווית. "למה אומרים לבן אדם לפתח את עצמו?", שאל דורון, "לפתח את הפוטנציאל שלו? כי האדם שונה מהרובוט בללכת עם עצמו, בלפתח אינטואיציה. זה משהו שלנו יש ולרובוט אין. אינטואיציה, פוטנציאל, חוויות חיינו שנאגרות והופכות לאופי ולאישיות – אלה דברים שלמכונות אין. זה למה חשוב בעידן הזה לפתח ולעבוד על עצמנו ועל מה שמייחד אותנו, מאשר לתת לסחף לקחת אותנו עם הזרם ולאבד את מה שהופך אותנו ליוצאי דופן".
עוד דיבר דורון על המשמעות של להיות 'אדם דיגיטלי' ולהשתלב בעולם המשתנה. "מה שחשוב להבין שלהיות אדם דיגיטלי", אמר דורון, "זה לא אומר להיות עם הבנה יותר טכנולוגית. זה אומר לקחת מתחום אחד לתחום אחר. זה שמישהו מבין יותר בטכנולוגיה זה לא אומר שהוא דיגיטלי יותר. להיות דיגיטלי זה לחיות בעולם עם המון חלונות ותופעות ולחבר אותם בצורה מעניינת".
לקראת סוף ההרצאה, דיבר דורון על יצירתיות. בעזרת שילוב סיפורים אישיים מחייו וחיי משפחתו, העביר לקהל טיפים על איך להפוך לאדם יצירתי יותר ולמתוח את גבולות הגמישות המחשבתית. "איך לשפר את היצירתיות ואת הגמישות המחשבתית?", שאל דורון, "אתם בוחרים משהו שתעשו מעל מאתיים פעם בשנה הקרובה. להגיע לעבודה, לקום בבוקר, לארגן את המשפחה. ומה אתם עושים? אתם נטפלים לפעולה הזאת, ומנסים לעשות אותה ממש קצת שונה מפעם אחת לאחרת. מה קורה? התודעה שלנו משתנה לפי היום יום. ואז כל יום אדם חושב איך לעשות משהו בנאלי אחרת. התוצאה? בן אדם יותר יצירתי".
"יותר מזה, אני מציע לכם גם להתחיל רוטינה חדשה. פעם בשישה שבועות מזה כמעט שבע שנים, אני נוסע לפגוש אנשים בעולם שנורא חדשניים ויצירתיים בכל מיני תחומים. אני מתעסק בחינוך, בהורות ובעולם הניהול. אני והבן אדם שאני נפגש איתו עושים מין פגישת עסקים, רק במקום להחליף כסף אנחנו מחליפים רעיונות. איך אני עושה את זה? אני בעצם פונה לאנשים שמעניינים אותי. חצי מהאנשים לא חוזרים אליי, רבע חוזרים אליי עם תשובה שלילית, ועוד רבע חוזרים אליי עם תשובה חיובית מאוד ספציפית. אז יוצא שאני נוסע לפגוש אנשים גם רק לשעה. ככה אספתי שיחות וחוויות, כמעט שבע שנים. כי תמיד אתה לומד ומלמד. אי אפשר ללמוד בחיים אם אין לך מורה. אבל מה שחשוב זה לא הרוטינה שלי, אלא שלכם. תמיד אין זמן, תמיד עסוקים. אז קחו את השגרה שלכם, תשנו אותה, תהפכו אותה לאחרת, ותיצרו רוטינה חדשה".
דורון סיים את הרצאתו בהסבר על חשיבותו של האדם המעניין: "פעם הדמות המובילה בחברה הייתה הצייד, אחר כך איש העסקים. עברנו מציד פיזי לעסקי, ואחר כך היה זה הגיק הטכנולוג, האינטליגנט הרגשי, והיום אנחנו מדברים על האדם המעניין. האדם המעניין הוא מאלתר, מצחיק, סקרן ואובססיבי. פעם האדם המעניין היה הליצן שבידר את החיילים כשחזרו מהקרב. היום השכנה שמכינה קישים פותחת בלוג, והיא האדם המעניין. היום בראיון עבודה בין שני מהנדסים בגוגל, בודקים מי יותר מעניין. כי מי שמעניין, סקרן. מי שסקרן, מסתכל לצדדים, לומד, ומתקדם עם העולם, במיוחד בעת המהפכה הדיגיטלית".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
