לרובנו, משחקים הם כלי שעשוע שכל מטרתו היא להעביר את הזמן בהנאה ולחזק את הקשרים שלנו עם הסובבים אותנו. לאופירה טופ-סלומון מרעננה, משחקים הם כלי זיכרון, דרך להנציח את אחותה, שרון גורמן ז"ל, שנפטרה בתחילת יוני האחרון, לאחר מאבק של שש שנים בסרטן השד.
אופירה החליטה להנציח את זכרה של שרון במשחק "הגמד והענק" (Secret Santa) – משחק בו כל משתתף במשחק מקבל את שמו של משתתף אחר, ומכין לו מתנה מיוחדת. הגרסה של אופירה למשחק נקראת "מבצע פרלה", משום ששמה האמצעי של שרון היה פנינה ("פרל" באנגלית) אבל כולם קראו לה בכינוי "פרלה".
"בחרתי במשחק הזה ספציפית", סיפרה אופירה השבוע לצומת השרון, "כי היא נורא אהבה להכין ולתת מתנות. אפילו בעטיפה של המתנות היא הייתה עושה דברים מדהימים. היא בעצמה השתתפה במשחק כזה במסגרת קבוצת פייסבוק שהיא הייתה חברה בה. בשנים האחרונות היא הייתה עושה כריסמס אצלה בבית, לא בקטע דתי, רק בקטע של החג עצמו. היו שם עשרות מתנות, כל אחת עם השם של הבן אדם, עטופה באופן מדהים".
שרון גורמן ז"ל לצד בעלה, זאב. צילום באדיבות המשפחה
אופירה טופ-סלומון. צילום באדיבות המשפחה
הבנתי שנרשמו כבר כמעט מאה איש כבר למשחק. איפה פרסמת את זה?
"קצת בפורומים, קצת מפה לאוזן. מספר הנרשמים מאוד הפתיע אותי. התחלתי לעשות את זה ברעננה ומשם חברים של שרון נרשמו לזה והם לא מהעיר, אז כמובן שאני לא אסרב. לאט לאט זה יצא מגבולות העיר והפך למשחק בכל הארץ. זה נגע לאנשים כנראה בלב, וזה מאוד מרגש".
איך משתתפים?
"נרשמים באתר. ההגרלה של מי מקבל את מי תהיה בתחילת חודש דצמבר. כל מי שנרשם ממלא טופס שנמצא באתר, ובו אתה כותב מה אתה אוהב, מה משמח אותך, וככה מתאימים לך את המתנה".
אתם הולכים להפוך את זה למשהו שנתי?
"כן, הייתי רוצה. זה כמובן תלוי באנשים, לא רק בי. אבל זה נראה לי הדרך האידיאלית לזכור ולהנציח אותה. בכוונה עשיתי את זה בסמוך ליום ההולדת שלה שחל ב-17 בנובמבר".
מה שרון הייתה חושבת על היוזמה?
"הכי כואב לי שהיא לא יכולה להשתתף. כי היא הייתה כל כך אוהבת את זה, זה טיפשי אבל זה נכון. זה בדיוק היה מסוג הדברים שהיא כל כך אוהבת. לתת מתנות ולקבל".
# # #
אופירה בת ה-39 גדלה לצד אחותה שרון ואחיה גלבוע בנתניה, עד שעברה עם בעלה לגבעתיים ולפני כארבע שנים, עברה המשפחה לרעננה. על שרון היא מספרת, כי ניסתה שלא להראות לשאר המשפחה כיצד המחלה משפיעה עליה.
"תמיד היינו קרובות", מספרת אופירה בעצב ומתקשה לעצור את הדמעות, "היא הסתירה ממני ומאחי דברים כי היא לא רצתה שנדאג. היא תמיד ניסתה לשמור ולגונן עלינו, אז היא עשתה אותו דבר עם המחלה שלה. אנחנו משפחה חזקה, אבל היא הייתה המשענת שלנו".
שש שנים היא נאבקה בסרטן?
"כל הסיפור נמשך בערך שש שנים. היא בהתחלה חלתה, ועברה ניתוחים וטיפולים ואז הייתה בריאה שלוש שנים. ולפני כשנה בערך הסרטן חזר ובגדול. היא נפטרה יום לפני יום ההולדת שלי, ב-5 ביוני בשעה שמונה בערב. היא הייתה בת 46 במותה, והשאירה אחריה בעל ושתי בנות".
איך בעלה והבנות מסתדרים?
"מסתדרים כי חייבים להסתדר. זאת מכה מטורפת. הבנות כל הזמן בליווי ומנסים לגונן עליהן. כל אחד מנסה למצוא את התמיכה שלו איפשהו. אנחנו תמיד נפגשים, פעם בשבוע, שבועיים. כל התקופה ששרון הייתה בבתי חולים היינו עוזרים כמה שאנחנו יכולים. אני שלוש פעמים בשבוע הייתי לוקחת את הבנות ומסיעה אותן. אנחנו לא מנסים לאחר ששרון נפטרה להיות יותר נוכחים. אני לא חושבת שיש לבנות צורך בזה".
במה היא עסקה?
"בשנה האחרונה שלה היא עבדה בעבודה אדמניסטרטיבית בחברת פיתוח של משחקי מחשב, אבל לפני זה היא הייתה מפיקה ומעצבת אירועים. היא הייתה מעולה בזה. היא הייתה עושה דברים מדהימים, היא הפיקה את החתונה שלי לפני שבע שנים. את כל החתונות במשפחה היא עשתה, אבל אני חושבת ששלי הייתה הכי מקסימה. עשינו את כל העיצוב וההפקה בעצמנו. זה לא היה סתם".
הייתן בטח מאוד קרובות כאחיות.
"כשהיינו קטנות בגלל ההפרש לא כל כך, אבל אחרי הצבא מאוד התקרבנו והקשר בינינו התחזק והתהדק. היא תמיד הייתה האחות הגדולה שלי".
למה את הכי מתגעגעת אצלה?
"חסר לי לשמוע אותה בטלפון, לשאול אותה דברים, להתייעץ איתה. היינו עושות דברים ביחד, שטויות, אלבומים, שולחות תמונות אחת לשנייה. אני רוצה לשלוח לה תמונה של עוגה שעשיתי לבת שלי לגן ולהתייעץ איתה. היא הייתה חלק אינטגרלי וחיוני בחיים שלי. חלק מסדר היום שלי. היא חסרה לי כל יום, כי היא חלק ממני".
ניתן להירשם למשחק הקהילתי "מבצע פרלה" לזכר שרון גורמן ז"ל, כאן
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
