מספר תושבי העיר, שפנו לאגף ההנדסה בעיריית רעננה במקרים שונים בבקשה לסמן מעבר חצייה במקומות שונים ברחבי העיר, נענו מטעם האגף כי הוחלט לא לסמן מעבר חצייה בשל העובדה שתחושת הביטחון שיוצר מעבר החציה הופכת את החציה בו למסוכנת יותר.
"יש לדעת כי סימון מעבר חצייה, אינו מהווה הגנה להולך הרגל מעצם קיומו", נכתב במכתב התשובה שקיבלה תושבת שביקשה לסמן מעבר חציה ברחוב בורוכוב פינת הנגב, "היות והולכי רגל רבים, בבואם לחצות את הכביש, במעבר חצייה מסומן, חווים אשליית ביטחון ונוטים פעמים רבות לחצות בחוסר זהירות ובכך נוצר סיכון רב יותר. בהיעדר מעבר חצייה מסומן, הולך הרגל נוהג לחצות את הכביש במשנה זהירות, בניגוד לתחושת הביטחון, שמקנה מעבר חצייה ואשר במקרה זה עלולה להיות מוטעית ומסוכנת. נמצא כי סימון מעבר חצייה במקום המבוקש, שהוא אמצע קטע כביש, עלול ליצור סיכון רב יותר להולכי הרגל החוצים. על כן, הוחלט להשאיר את המצב הקיים על כנו".
"אני גרה בבורוכוב", אמרה התושבת לצומת השרון, "ויש מקום בתחילת הרחוב שאין בו מעבר חציה וילדים רבים חוצים שם למרות זאת, שזה כמובן מסוכן. אמרתי לעצמי, אני אפנה לעירייה ואבקש שיסמנו מעבר חציה. התגובה שלהם לא נשמעת לי הגיונית. מה שהם אומרים זה שלחצות במעבר חציה זה לא בטיחותי. איפה ההיגיון?".
פניה נוספת של תושבת העיר לסמן מעבר חצייה ברחוב הפעמונים כדי לאפשר חציה בטוחה בין גני ילדים לגן שעשועים נתקלה בתגובה דומה. "לפי העיקרון הזה, יותר בטוח לבטל את כל מעברי החציה", כתבה התושבת בפייסבוק בפוסט זועם.
תגובתה של עיריית רעננה תובא כשתתקבל.
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
האזרח דרור
בעקרון – צריך להיות שכל מרחבי הולכי הרגל הם 30 קמ"ש , ואז אפשר לחצות בכל מקום, ללא מעברי חציה.
במדינת ישראל תקועים אי שם בשנות ה-80 עם שיעור היפגעות של 12 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, לעומת שיעור של 3 בשוודיה ובהולנד . שאימצו חזון אפס. אבל הישראלים בטוחים שהם יודעים הכל הכי טוב .