ביום שני אחר הצהריים נטמנה בבית העלמין הישן ברחוב קלאוזנר ציפורה טוריסקי אחת מהנשים הוותיקות ברעננה. טוריסקי הגיעה לרעננה מניו יורק בשנת 1925, כשהיא בת שנה בלבד, יחד עם הוריה שרכשו את נחלתם ברעננה עוד כשגרו בארה"ב והגיעו ארצה כדי להשתתף בהקמת המושבה החדשה.
טוריסקי הייתה בין ילדי הגן הראשון בעיר ששכן בצריף היכן שהיום ממוקם בניין העירייה. מוריה בבית הספר היו משה מגד וישעיהו ברטוב ששמם הונצח בשני בתי ספר במרכז העיר. מגיל צעיר לקחה טוריסקי חלק בעבודות המשק והבית ועזרה למשפחתה לשרוד בתנאים הקשים, בין היתר בתקופה שבה אביה ואחיה חלו במחלת הדבר ונשקפה סכנה לחייהם.
במהלך השנים היא הקימה משפחה משלה, טקס החתונה שלה ושל בעלה התקיים בבית העם. הזיכרון וצלילות המחשבה הפכו אותה לארכיון מהלך של המושבה רעננה. היא זכרה וידעה לספר בפרטי פרטים על מאורעות מימים בה הייתה רעננה רחוב לא סלול עם כמה בתים משני צדיו, וליוותה בסקרנות את התפתחות המקום במשך השנים.
חבר מועצת העיר, חיים ברוידא, שספד לטוריסקי בהלוויה, מספר: "אני מכיר את ציפורה מאז שאני זוכר את עצמי. אישה אצילת נפש, ענווה, חכמה שתמיד העדיפה להיות רחוק מאור הזרקורים. מעולם לא התראיינה בתקשורת. לפני חצי שנה, התברר לי שציפורה היא האישה הותיקה ביותר מקרב המשפחות הראשונות שעלו על אדמת הבור ברעננה בשנת 1925. ריככתי אותה תוך ניצול החברות האמיצה שהייתה לה ולבעלה, יהודה טוריסקי, עם הורי ולבסוף היא הסכימה לשבת איתי ולגולל את סיפור חייה ברעננה. למעלה משעתיים ישבתי רתוק לתיאורים על ימי הראשוניות ברעננה בבית הוריה יהודה ומרים קיסילר, שעסקו במתן בסתר. ציפורה זכרה פרט לפרט. תאריכים מאורעות מכוננים, את ימי הגן ובית הספר. האוהלים והצריפים שניבנו באדמת הבור ברעננה וגם התקפות של כנופיות ערבים מכפרי הסביבה".
