המסורת השנתית של נשפי הסיום פוקדת את כל מסיימי כיתות יב’ ברחבי הארץ. גם בתיכונים ברעננה נערכו נשפי סיום למעט תיכון אחד, אמי”ת רננים כפר בתיה. הבנות שלומדות בתיכון החליטו לוותר על השמלה, על הלימוזינה ועל השמפניה כדי לעשות משהו למען העתיד שלהן.
אז במקום נשף, תלמידות אמי”ת רננים יצאו ליום סדנאות שעסק בנושא הכי חשוב מבחינתן, מנהיגות. “לאחר טקס הסיום והפרידה המרגשת של המורות מהתלמידות יצאו הבוגרות ליום מנהיגות שכלל סדנאות שעוסקות במנהיגות, בהובלה והעצמה לקראת היציאה לשירות הצבאי כל אחת במקומה”, מספרת אורלי אשכולי, רכזת השכבה ומחנכת של אחת הכיתות, “לנו לא הייתה התלבטות, נשפים זה משהו שאנחנו פחות מתחברים אליו. זה פשוט לא חלק מהתרבות שלנו. התלמידות עשו מפגש שלהן בנפרד בים, ואליו הגיעה חצי מהשכבה. אנחנו המחנכות החלטנו לעשות משהו שכבתי ויצאנו ליום מיוחד בנאות קדומים שם עברנו את הסדנאות. החשיבה שעומדת מאחורי זה היא שלקראת שירות משמעותי, חשוב לתת לבנות איזשהו סיכום של מה שהן חוו במהלך השנים. להתעסק בנתינה ובהעצמה אישית כדי שהשירות שלהן יהיה משמעותי יותר. אחרי זה עשינו גם פעילות כיתתית אישית יותר כשכל תלמידה סיפרה על קושי אישי ומשהו טוב”.
תלמידות י"ב אמי"ת רננים מסיימות תיכון בסדנת מנהיגות. צילום: אורלי אשכולי
שירה הורוביץ בוגרת י”ב באמי”ת רננים מספרת כי גם אם בית הספר היה מארגן נשף לא בטוח שהיא הייתה מגיעה אליו. “הפעילות שעשינו במקום הנשף הייתה דרך ממש טובה לסיים את השנה. היינו בשטח אז כל המסכות ירדו ואפשר היה לדבר באופן אמיתי ופשוט, פשוט ליהנות אחת עם השנייה”.
כשראיתן את התיכונים האחרים בעיר לא רציתן גם?
“גם אם היה נשף אני לא בטוחה שהייתי הולכת ואני בטוחה שיש עוד בנות שחושבות כמוני. אבל כן היו לי הרבה חברות שאמרו שהלוואי שהיה לנו נשף וזה היה יכול להיות מגניב”.
לעומת תיכון רננים, בתיכון מטרו- ווסט החליטו ללכת עד הסוף ולהשקיע בנשף סיום מפואר שערכה השכבה במוצאי שבת שעבר בגן האירועים “שמיים וארץ” שבעמק חפר. רון בארי, שעמד בראש צוות ארגון הנשף מספר שמבחינתו אין אופציה לוותר על נשף סיום. “כל השנים כולם עושים נשף ואין כזה דבר שאנחנו לא נעשה”, אומר בארי, “מגיל צעיר אתה רואה את כל הסרטים והנשפים ואתה מחכה לזה ויודע שזה דבר שקיים, כולם רק מחכים לזה. זה היה ערב ממש מרגש וכל ההווי שהיה שם היה מיוחד”.
כמה תלמידים הגיעו?
“מתוך 330 תלמידים שלומדים בשכבה הגיעו לנשף 240 תלמידים”.
למה לא כולם?
“יש המון ילדים יותר שקטים ויותר חבויים וזה חבל. ניסיתי לגעת בכמה שיותר חבורות וכמה שיותר אנשים. בהתחלה לא חשבתי שיש סיכוי שמישהו לא יבוא לנשף סיום, בשבילי זה משהו ענק. אבל כן היו כאלה שפחות התחברו. כאלו שלא יוצאים הרבה למסיבות ובחרו לא לבוא וזה חבל אבל הרוב הגיעו”.
העניין הכלכלי הקשה על התלמידים להגיע?
“זה לא היה ממקום כלכלי, לכל מי שלא היה דאגנו לסבסוד וגם דאגנו שזה לא יעבור דרכנו אלא דרך יועצת בית הספר כדי שאף אחד לא ייפגע. התחשבנו גם בהורים לתאומים שיש לנו בשכבה כדי לא להכביד עליהם. באמת ניסינו להתחשב כמה שיותר במי שאפשר”.
כמה עלתה הכניסה לנשף?
“350 שקלים לתלמיד”.
הרבה.
“זה לא הרבה. ככה הרבה מגיבים אבל יש משמעות למחיר הזה. יש את כל העניין של המקום שעולה הרבה כסף ודברים מהצד כמו כנריות בכניסה, אוכל טוב, זיקוקים, דיג’אים הכי טובים שיש. הבאנו את ויטלי, אמן כינור שמנגן בחו”ל עם סקאזי ועוד המון אטרקציות. היה אוכל ממש טוב ובאמת הכל מהכל. היה מדהים כולם נהנו ממש. איך שהתחיל האירוע כבר כולם ראו איזה מקום רציני זה ובאו ואמרו לי ‘ימלך תודה’ וזה היה ממש כייף”.
נהנית לארגן את הנשף?
“לארגן את הנשף זה כאב ראש רציני. אתה עושה את זה ולא יוצא לך ולאף אחד מהצוות שלנו שום דבר. זה נטו מאהבה והשקעה לשכבה. כמובן שיש כאלה שמסתכלים עלינו כאילו אנחנו מרוויחים מזה כסף וחושבים שאנחנו עושים עליהם קופה ולא מבינים שזה בא מהלב. עשינו כבר הרבה מסיבות התרמה במהלך החגים כדי שיהיה לנו כסף לקיזוזים ולמי שאין”.
