כניסת השבת ברעננה: 16:28
יציאת השבת ברעננה: 17:28
הרב שגיא רוזנבאום מספר על פרשת השבוע, פרשת ויגש:
פרשת ויגש מתחילה במילים :"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה…" הפסוק מתאר מפגש בארבע עיניים בין שני מנהיגי המשפחה – יהודה ויוסף . במפגש מתוארת כל השתלשלות האירועים בין יוסף לאחים, עד ההאשמת בנימין בגנבת הגביע והדרישה להשאיר אותו ברשותו, ומסתיים במילים החזקות של יהודה: "ואנוכי ערב את הנער". ישנו מדרש מופלא על מילים אלו , המתאר את השיח בין יוסף ליהודה : אמר יהודה: בעלילה באת עלינו. מכמה מדינות ירדו למצרים לשבור אוכל ולא שאלת אחד מהן…אעפ"כ לא כסינו ממך דבר. אמר יוסף: יהודה, למה אתה דברן מכל אחיך, ואני רואה בגביע שיש באחיך גדולים ממך.
אמר יהודה: כל זאת שאתה רואה בשביל הערבות, שערבתי אות אחי הצעיר. אמר יוסף: מפני מה לא ערבת את אחיך כשמכרתם אותו לישמעאלים בעשרים כסף, וצערת את אביך הזקן, ואמרת לו: 'טרוף טורף יוסף' והוא לא חטא לך, אבל זה שחטא וגנב הגביע- אמור לאביך הלך החבל אחר הדלי. כיון ששמע יהודה כך, צעק ובכה בקול גדול ובמר נפש, אמר: 'איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי'.
המדרש מתאר דו שיח בין יוסף ליהודה, ומוסיף נופך מיוחד לסיפור אבל ישנה בעיה – הדו שיח הזה לא מופיע בפסוקים- הוא לא התרחש כלל! נחמה ליבוביץ ז"ל מציעה הסבר פסיכולוגי עמוק למדרש זה. היא אומרת כי המדרש מתאר את נבכי הנפש של יהודה ויוסף- הקול הפנימי שלהם כשהם עומדים זה מול זה. הרבה פעמים ברקע דו שיח בין אדם לחברו מתרחש דו שיח נוסף, מקביל, בתוככי נפשם של המשוחחים. המדרש חושף בפנינו את הקשיחות של יוסף כלפי יהודה, את הטענות של יהודה כלפי יוסף ואת הרגע בו הנפש כבר לא יכולה להכיל את סערת הנפש הזו עד התפרצות. מדרש זה חושף בפנינו את הכנות הפנימית של כל אחד מן הצדדים שלא באה לידי ביטוי בדו שיח המילולי- שיח רגשי עמוק ומוסתר שמביא לחשיפת רגשות האמת של יהודה – הדאגה הכנה והאחריות כלפי אח צעיר .
שבת שלום
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
