רונן סולומון. צילום ליאת מאיר
רונן סולומון. צילום ליאת מאיר

רונן רוצה להמשיך לסייע לחתולי רחוב: "אני חייב את עזרת הציבור כדי לעצור את מעגל הסבל"

רונן סולומון מרעננה היה טבח כשעזב הכל להקים עמותה שתכליתה לסרס, לעקר ולטפל בחתולי הרחוב. עכשיו, אחרי שנגמרו לו החסכונות, הוא פתח עמוד מימון המונים כדי לנסות להמשיך בפעילות

פורסם בתאריך: 21.2.20 08:16

מגיל צעיר מאוד ידע רונן סולומון מרעננה שהאהבה האמיתית שלו היא חתולים. כבר כילד היה משחק איתם בשכונה וכשבגר מעט נהג להאכיל את החתולים שהסתובבו סמוך לביתו ודאג להם. אך שום דבר לא הכין אותו למסירות בה הוא נוהג היום כלפי בעל החיים הפרוותי האהוב. לפני כשנתיים רונן התפטר מעבודתו כטבח והקים עמותה לטיפול בחתולי רחוב בכל ברחבי הארץ. מאז, בכל יום, הוא נוסע לכפרים ולמושבים מרוחקים כדי לאסוף חתולי רחוב לצורך עיקור וסירוס. "מאוד אהבתי לעבוד בתור טבח, עבדתי בזה מגיל 24 ועד לפני שנתיים, אבל זה הפך לבלתי אפשרי לשלב את זה עם הפעילות בעמותה", אומר סולומון, בן 40, שמתגורר כיום ברעננה עם אשתו ובנו הפעוט, "כשהחלטתי לעזוב את העבודה ולפתוח עמותה, לא היו לי התלבטויות, זה היה הדבר המתבקש לעשות ולקחתי בחשבון את כל ההשלכות. ידעתי שהחיים שלי די יהרסו מהסיפור הזה. ובעתיד? גם אם אגייס את הכסף, אני לא מתכנן לחזור לעבודה כטבח, כי הטלפון שלי מצלצל מהבוקר עד הלילה. ואני אמצא עבודה אחרת שתאפשר לי לשלב את הפעילות בעמותה, אבל לא במטבח, כי זה בלתי אפשרי".

סולומון מספר שכל חייו היה מחובר לחתולים. “רק בבית יש לנו עשרה חתולים. חוץ מזה אני מאכיל 300 חתולי רחוב ברעננה, יש לי פינות האכלה ברחבי העיר. עיקר העיסוק שלי הוא סירוס ועיקור חתולים. ברעננה המצב עוד יחסית בסדר, אבל בצפון, בדרום ובכפרים הערביים המצב נוראי. אני מוציא משם כל שבוע 60 – 70 חתולים, מסרס ומעקר אותם. אבל בכל פעם אני רואה עוד ועוד מעגלים של סבל – חתולים שנולדים לתוך מציאות קשה”.

למה הפתרון הוא בעיקור ובסירוס?
“יש כאן אינסוף גורים רעבים וחסרי ישע שנולדים, מורעבים, נתקעים במנועים, נדרסים, מורעלים. ריבוי חתולים באזורי המחיה של בני האדם גורם לאינטראקציה בעיתית שמסתכמת הרבה פעמים באלימות, בהתעללות ובמוות של חתולי רחוב. המצב של חתולי הרחוב בארץ הוא נוראי. העיריות מושכות רגליים ולא מסרסות. המאכילים קורסים תחת העומס ומקבלים מכות על כך שהם דואגים לחתולי הרחוב שרק הולכים ומתרבים. תוסיף לזה את אזלת היד של הממשלה ושל משרד החקלאות ותבין מה גורם למצבים האלה. מי ידאג לכל החתולים האלה? הפתרון הוא רק עיקור וסירוס”.

רונן סולומון. צילום ליאת מאיר

רונן סולומון. צילום ליאת מאיר

מסירותו של רונן לחתולים גם גובה מחיר כבד. בהיעדר מקורות מימון, רונן משקיע את חסכונותיו בטיפול בחתולים. מידי יום הוא משלם מכיסו על האכלה, על טיפולים רפואיים, על סירוס ועל עיקור. מדובר בעשרות אלפי שקלים מידי חודש ומאות אלפי שקלים שכבר הוציא מכיסו. בהיעדר הכנסה קבועה – כעת כספו עומד להיגמר. “זה שאב אותי”, הוא מודה. “אני לא עובד ומתעסק רק בזה. עיקור וסירוס של חתול אחד עולה בערך 200 שקלים. אבל זה לא מסתיים בזה. רוב החתולים צריכים טיפולים רפואיים נוספים. אני משלם על עשרות עיקורים וסירוסים בשבוע. הטלפון שלי מצלצל מהבוקר עד הלילה. אנשים כבר מכירים אותי ומתקשרים כשחתול נדרס או נפגע. אבל אין מה לעשות. שמתי לי למטרה לעזור לחתולים. זה הייעוד שלי”.

כדי להקל על המעמסה הכלכלית, פתח רונן לפני כשלושה שבועות עמוד אינטרנטי לגיוס כספים לעמותה. עד כה גייס למעלה מ-56 אלף שקלים כשהיעד עומד על 180 אלף. “אני מאוד שמח שתרמו לי עשרות אלפי שקלים עד כה, אבל זה לא מספיק”, הוא אומר. “מאה ושמונים אלף שקלים זה הרף התחתון שהצבתי לעצמי. זה נטו כסף לעמותה כדי שהיא תצליח להחזיק את עצמה מבחינת עיקורים וסירוסים. אני לא יכול להמשיך לממן את זה מהכיס שלי, זאת עובדה”.

מה אומרים על כך בני המשפחה שלך?
“המשפחה המורחבת התרגלה כי אני עושה את זה כל כך הרבה שנים. אבל במשפחה הקרובה יותר זה מתקבל בהבנה טובה יותר. אנחנו מאוד אוהבים בעלי חיים, אני אשתי והילד. כולנו גם טבעוניים. הילד מטורף על חתולים. אשתי גם מהתחום, היא ספרית כלבים וחתולים, אז היא מבינה אותי. אבל בהחלט קשה לה כי אני מתחיל את היום שלי בשש בבוקר ומסיים אותו בשתיים לפנות בוקר – עם הפוגה קטנה באמצע היום כדי לראות אותה ואת הילד”.

רונן סולומון. צילום ליאת מאיר

רונן סולומון. צילום ליאת מאיר

איך יום נורמלי שלך נראה?
“אני מתחיל בסביבות חמש וחצי בבוקר. יוצא למקום שכוח אל כמו ‘באקה אל גרביה’ ומתחיל לאסוף חתולים לעיקור וסירוס. הסבל שם הוא אינסופי. חוץ מזה, כמו שאמרתי, הטלפון שלי כל הזמן מצלצל. אנשים מגיעים אליי מפה לאוזן, אנשים יודעים מי אני ומכירים אותי. אין מצב שיתקשרו לדווח על חתול פצוע ואני לא אגיע”.

מה המקרה הכי קשה שנתקלת בו?
“עכשיו היה לי מקרה לפני כחודש, כשחזרתי מבאקה לכיוון קיסריה. פתאום אני רואה על שולי הכביש הראשי חתול שהולך ונופל ולא יכול להחזיק את עצמו. ראיתי שאין לו שום סיכוי לשרוד. תפסתי אותו, והתברר שהוא גם עיוור. והווטרינר שלקחתי אותו אליו אמר לי שהוא רעב במשך שבועות. הוא נראה כמו ניצול שואה, הולך ונופל, הולך ונופל. הוא כרגע אצלי בשיקום. אני חייב את עזרת הציבור כדי לעצור את מעגל הסבל הזה. אני לא יכול להמשיך לעשות את זה לבד, ואני באמת נותן את כל מה שיש לי לחתולים האלה. בשביל זה אני כאן. כל מי שצריך אותי, יקבל אותי”.

כדי לתרום לעמותת “פרויקט סולומון” של רונן, היכנסו ללינק – https://drove.com/.1041

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון רעננה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר