"מזה כ-30 שנה שאני פסיכולוגית חינוכית", אומרת תושבת כפר סבא גבי וישליצקי, מנהלת מכון אלמה לטיפול בילד ובמשפחה בהוד השרון, "פגשתי בשנים הללו אלפי ילדים, מאות מהם במצבי משבר שלהם ושל משפחותיהם, וכזה משבר נרחב עוד לא פגשתי. חשבתי, שזה הזמן לעשות עבור קהילת ההורים את מה שאני יודעת לעשות הכי טוב: לתת שם והגדרה לקשיים על מנת שנוכל לנהל אותם, יותר משהם מנהלים אותנו".
מה זה משבר?
משבר זהו מצב שבו מופר האיזון בין הבעיה ובין יכולתו של הילד להתמודד איתה. משבר יכול להיות אירוע חיצוני ודרמטי כמו מלחמה, אבל גם שינוי בתוך המשפחה כמו לידת אח או כניסה לגן חדש יכולה להוות פוטנציאל למשבר.
נהוג לראות משברים כחלק מההתפתחות הנורמלית שכל ילד מתמודד עימם. האם אירוע יהפוך למשבר עבור הילד תלוי בגורמים חיצוניים ומהאיפיונים הפנימיים של כל ילד ושל סביבתו הקרובה. למשל, עד כמה הסביבה הקרובה לילד תומכת בילד ורגישה לצרכיו וגם היכולות של הילד להרגעה עצמית, ולהסתגלות לשינויים. כשילד צולח משבר בצורה טובה הוא חש גאווה, מוצלחות ובטחונו העצמי עולה. מקובל להניח כי התמודדות טובה עם משברי התפתחות מפתחת אצל הילד חוסן נפשי ומחזקת את יכולות ההתמודדות שלו".
איך ילדים מגיבים למצבי משבר?
פחדים וחרדות: ילדים עשויים להגיב למשבר בהתגברות של פחדים וחרדות, שעשויים לגרום להימנעות מפעילויות מסוימות, להפגנת תלותיות או היצמדות להורה וכדומה.
רגרסיה: מצבי משבר מביאים לעיתים חזרה להתנהגויות מוקדמות שהילד כבר השיג שליטה עליהם, כמו חזרה למצוץ אצבע, ילדים שחוזרים להרטיב ועוד.
שינויים בהתנהגות: בתקופות כאלו ילדים מראים לעיתים שינויים בהתנהגות שלהם. הם עשויים לבטא כעס ותוקפנות עד ביטויים של הסתגרות וניתוק.
תלונות גופניות: תגובה למשבר עשויה להתבטא בתלונות על מיחושים פיזיים בגוף.
בעיות אכילה: תגובה למשבר יכולה להתבטא גם בשינויים בהרגלי אכילה, ירידה או עליה בתיאבון, שינויי בסוג האוכל המבוקש ועוד.
מה ההורים יכולים לעשות?
חשוב שההורים ישדרו בטחון ושליטה במצב. הילדים עוקבים אחרי ההתנהגויות של ההורים ויש לזכור שגם ילדים צעירים קולטים תנועות גוף ואינטונציה אותה הם מתרגמים לכמה המצב מדאיג או בטוח. חשוב שההורים יספקו לילדים הסברים אמיתיים וקונקרטיים של המצב. ההסברים צריכים להיות מותאמים לגיל של כל ילד וליכולת התפיסה שלו. חשוב לתווך את המידע שהילדים שמעו מחברים, ברשת החברתית או בטלויזיה ולענות על שאלותיהם ולהתייחס לכל מה שמטריד אותם.
מומלץ שההורים יעודדו את ילדיהם להביע חששות או רגשות ביחס למצב. חשוב שההורים יהיו ערים לשינויים בהתנהגות הילדים. ילדים שפתאום נראים שקטים שלא כדרכם או תוקפנים באופן שלא מתאים להם, או שצריכים תשומת לב בצורה מוגברת. כל שינוי קטן יכול להצביע שהילד חווה קושי או מצוקה וצריך להתייחס אליו.
איך מנהלים את הבית בתקופת המשבר?
מומלץ שההורים ייצרו שגרה זמנית לתקופת המשבר. ידוע כי סדר יום ושגרה קבועה מייצרים תחושת יציבות ובטחון אצל הילדים. בתקופה כזו כדאי להקפיד על כללים וחוקים מאידך לא כדאי להתחיל בהכנסת שינוייים או לנהל מאבקים עם הילד שלא הצליחו קודם.
כדי להקטין את תחושת החרדה מומלץ להכניס (אפילו מעט) הומור למצב. הכנסת הומור מאפשרת פורקן של חרדות, עוזרת לחשיבה חיובית ומפחיתה דאגות. אפשר לראות בשהות המשותפת הזו של הורים וילדים ביחד הזדמנות לזמן איכות משמעותי שמחזק ומלכד את המשפחה, חוויה שבמירוץ החיים הרגיל לא מוצאים לה זמן.
מה להגיד לילדים?
בימים האחרונים אנחנו מוצפים בדיווח מאסיבי על וירוס הקורונה. המידע הזה מגיע גם לילדים שלנו דרך הטלויזיה, הרשתות החברתיות, בווטסאפ הכיתתי וכדומה. לאחרונה פנו אלי הרבה הורים מודאגים שביקשו שאייעץ להם מה להגיד לילדים ושלהם איך להתאים את המסר לגילאים השונים. להלן דוגמאות מהשאלות שנשאלתי ותשובותיי אליהן.
הורים לילד בכיתה ב' שואלים: "מה אומרים כשהבן שואל מה זה קורונה ולמה לא הולכים לבית הספר?".
בודקים איתו מה הוא כבר יודע על הנגיף, מסבירים לו שמדובר בוירוס שדומה לשפעת ושהחליטו לסגור את בתי הספר בגלל שזו מחלה מאד מדבקת ולא רוצים שהרבה ילדים ידבקו ויהיו חולים.
הורים לילד בכיתה ה' שואלים: "מה אומרים לילד שאומר שמשעמם לו בבית והוא רוצה להפגש עם חברים?".
מסבירים לו שאי אפשר להפגש עם חברים בגלל הסכנה להידבק, אבל אפשר לעשות שיחות עם החברים בוידאו דרך המחשב או הסמארטפון. אפשר לחשוב גם על רעיונות יצירתיים כמו מסיבות וירטואליות שונות כמו למשל מסיבת פיג'מות, כשכל ילד משתתף במסיבה מהבית שלו.
הורים לאחים בגילאי ב' וד' שואלים: "מה עונים לילדים שרוצים לבקר את סבא וסבתא?".
מסבירים להם שבגלל שהמחלה מאד מדבקת, וכדי לשמור על הבריאות של סבא וסבתא, מומלץ לא להפגש איתם. אבל אפשר לדבר איתם בטלפון, להתכתב בווטסאפ וגם לשלוח להם ציורים.
הורים לנער בן 16 שואלים: "מה אומרים לילד שרוצה לצאת ולהפגש עם חברים ולא מסכים להשאר בבית?".
כדאי לדבר איתו על אחריות אישית ועל המחיר שהמעגל המשפחתי והחברתי עלולים לשלם אם ידבקו. אפשר גם להוסיף שבתקופה הזו כולנו נדרשים לויתורים ושבלי ההתגייסות הזאת הנזק לחברה עלול להיות הרבה יותר גדול.
גבי וישליצקי
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
