ליזה ומאיר פרג', העין השליית. צילום פרטי, אוסי קראוס

"הלקוחות בכו איתי" | נסגרה חנות הבגדים העין השלישית באחוזה

ההכנסות ירדו, החובות הצטברו וליזה פרג' החליטה בכאב לסגור את חנות הבגדים שלה. "הייתה לי שנה מאוד קשה, בני ואימי נפטרו בין הסגרים. אני אצטרך להמציא את עצמי מחדש עכשיו", היא אומרת

פורסם בתאריך: 6.11.20 09:19

לקוחות רבות הופתעו לגלות בשבוע שבעבר כי חנות הבגדים "העין השלישית" ברחוב אחוזה 124 ברעננה, נסגרה. בעל החנות והזכיין מאיר פרג', ממשפחת פרג' הענפה והמוכרת, ואשתו ליזה פרג', החליטו בערב ראש השנה לאחר שלוש שנים של פעילות לסגור את העסק, אחרי שראו כי ההכנסות ירדו משמעותית, הם בהפסדים וצוברים חובות. למעשה מתחילת הסגר החנות סגורה, את תכולתה הם פינו בשבוע שעבר.
"זו הייתה החלטה קשה לסגור את החנות, אבל ראינו שהמכירות ירדו לפחות מ-50 אחוז ושאנחנו כבר בהפסדים", מספרת ליזה, "בצער רב הבנו שאין מה לעשות וחייבים לסגור את החנות לפני שהחובות יגדלו עוד. כשהקורונה התחילה אמרנו שאפילו 300-200 שקל מזומן ביום זה כסף לאוכל ודלק, אבל לאט לאט גם זה לא היה. גם כשעבדנו בין סגר לסגר בגלל מגבלות התו הסגול לא יכלו להיכנס לחנות יותר משתי לקוחות ולכן היו כאלה שהלכו ולא חיכו וגם אלה שהיו בחנות לא תמיד קנו. אם החנויות שומרות על התו הסגול אין סיבה שהן לא יפתחו – הרבה יותר מפחיד אותי להסתובב בחנויות הגדולות שעמוסות בלקוחות. ראש השנה ופסח הם שני החגים שמהם אנחנו מתפרנסים כמעט כל החורף שזו תקופה מאוד קשה לחנויות רחוב. בפסח היה סגר והחנות הייתה סגורה והפסדנו כסף ובראש השנה אפילו שהחנות הייתה פתוחה עד הדקה ה-90 הלקוחות פחדו לבוא בגלל הקורונה. ידענו שאנחנו נכנסים לסגר נוסף וראינו שאנחנו לא מרוויחים ובהפסדים כמעט. 80 אחוז מהלקוחות שלנו היו דתיות שבראש השנה ופסח משקיעות ומתחדשות ולא עושות חשבון וקונות. אמרנו אם בראש השנה זה כך מה יהיה בחורף שגם כך הוא קשה ועוד עם הקורונה. חששנו שאם נמשיך החובות שלנו לכל הרשויות יגדלו ונגיע לפשיטת רגל. בנקודה הזו התקבלה בצער רב ובלית ברירה ההחלטה הסופית לסגור את החנות. בעלי לקח את זה יותר קשה וכואב לו. מבחינתי היה טוב וטוב שהיה אבל צריך ללכת הלאה ולהסתכל קדימה. כל דבר שקורה קורה לטובה".

השלט שנתלה על הדלת של העין השלישית בשבוע שעבר. צילום אוסי קראוס

ליזה מספרת על פתיחת החנות לפני שלוש שנים ברעננה. "לפני שלוש שנים פתחנו את העין השלישית ברעננה בעקבות עוד חנות שהייתה לנו באם הדרך של העין השלישית, שאנחנו זכיינים שלהם, ואותה העברנו לרשת אחרי שהתבייתנו על רעננה. נכנסנו לעסק של מכירת בגדים לפני שבע שנים כשפתחתי את החנות הראשונה והפרטית שלי לבגדים בנתניה ורק לאחר מכן הפכנו לזכיינים של העין השלישית. ההתחלה בחנות ברעננה הייתה ממש טובה, אבל השנה האחרונה הכניסה אותי לחובות, במיוחד מאז שפרצה מגפת הקורונה. במשך השבוע כשארזתי את הדברים בחנות כל יום דפקו לי על הדלת לקוחות ובכו איתי. הייתה לי לקוחה שאפילו ביקשה ממני סליחה. אמרתי לה שהיא לא אשמה, את לא יכולה לקנות ממני כל יום. זה היה מרגש אבל זה לא יכול להחזיק אותי והרגשות לא יכולות לפרנס.

ליזה פרג' בעין השלישית

חנות העין השלישית ברעננה.

"המזל הגדול שלי הוא שאני יכולה להחזיר את כל הבגדים לעין השלישית וזה לא המלאי שלי. אם הייתי צריכה עכשיו להפסיד כסף על בגדים ולהחזיר צ'קים על בגדים כמו הרבה חנויות פרטיות הייתי בכלל בצרה צרורה. יש לנו מספיק הוצאות – שכירות, תשלום למתחם שבו נמצאת החנות, ארנונה, חשמל ומים ואם הייתה לי עוד עובדת אז בכלל לא היה נשאר לי כסף בתקופה האחרונה. עבדתי לבד במשך 12 שעות ביום בחנות והלכו לי הברכיים ובסוף לא ראיתי את הכסף אלא רק את החובות".
מה גרם לכם לפתוח חנות בגדים?
"לפני שמונה שנים יצאתי לפנסיה לאחר שעבדתי בגן חובה בקדימה במשך 27 שנה. בשל מחלתו של בני הייתי צריכה השלמת הכנסה כדי לממן את שני העובדים הזרים שטיפלו בבן שלי. הייתי חתיכה אז, אני מאוד אוהבת אופנה והייתי מבזבזת הרבה על בגדים ולא יכולתי לחיות מהפנסיה שקיבלתי ממשרד החינוך – 4,300 שקל. בעלי אמר לי 'אני אפתח לך חנות בגדים שתראי בגדים כל היום ותפסיקי לבזבז'. נכנסתי לזה באהבה גדולה, מאוד אהבתי להלביש נשים והיה מאוד כיף. זה כיף כשאת רואה מישהי נכנסת לחנות ויוצאת מטופחת ולבושה וגם זה היה עבורי השלמת הכנסה".
חשבת לפתוח חנות באינטרנט?
"לא, אמנם אני מהמחזור הראשון שעשה בגרות במחשבים בתיכון בית וגן בבת ים, אבל אני שונאת מחשבים ואין לי חוש טכני. באיזשהו שלב גם ירדה לי המוטיבציה".

ליזה ומאיר פרג'.

מה תעשי עכשיו?
"אני לא יודעת מה אני אעשה עכשיו. אני עוד לא מעכלת שסגרנו את החנות. זה לא יהיה קל בגילי כי אני כבר לא צעירה, אני בת 59, וגם בתקופה הזאת כשהצעירים בחל"ת הסיכוי שלי קלוש. המזל שלנו הוא שבעלי, שהוא בן 75, עובד באסם ושוטף את המשאיות שלהם, כדי לכסות את החובות וגם בשביל המחייה שלנו אבל זה לא מספיק. אמנם הוא קיבל מענק על החנות אבל הוא ממש צחוק, הוא סמלי, הוא לא מכסה את כל החובות. יש לי חובות על החנות ואני עוד חייבת כסף לשני מטפלים. הייתה לי גם שנה מאוד קשה – בני ואימי נפטרו בין הסגרים. בני נפטר במאי ביומולדת העברי שלי ואימי ביום ההולדת הלועזי שלי וגם הכלב שלי נפטר. אני אצטרך להמציא את עצמי מחדש עכשיו. אני מאוד טובה בעיצוב פנים, אבל דבר אחד ברור לי – עצמאית אני לא אהיה. אנחנו עייפים ורוצים להתפרנס בכבוד. בגיל הזה כל מה שאנחנו רוצים זה שקט ושלווה ואולי הגיע הזמן להקדיש קצת זמן לנכדים – אמור להיוולד לי עוד נכד בקרוב. למרות הכל אנחנו מאוד אופטימיים וזה המזל שלנו ואני מאוד מקווה שאמצא משהו".


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברעננה?

הורידו את אפליקציית "צומת השרון רעננה" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "צומת השרון רעננה" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "צומת השרון רעננה"


אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון רעננה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר