בעיצומם של הסגר המהודק ושל העלייה בתחלואה בקורונה, פתח השבוע גדעון שמואל, הבעלים של קפה 'מנדרין' בפארק רעננה, את 'גלידון' – חנות גלידות וקינוחים ברחוב בורוכוב 3 בעיר. "גלידות ומתוקים זה הדברים שאני הכי אוהב ולכן החלטתי לפתוח חנות גלידה", הוא מספר השבוע בחיוך. "בסגר הראשון עשיתי משלוחים של ארטיקים וגלידות כי היה צריך להביא כסף הביתה, בסגר השני פתחתי חנות 'גלידון' בכפר סבא (ויצמן 70, מט"ל) ועכשיו בסגר השלישי פתחתי ברעננה. זו חנות מאוד מיוחדת ויפה, מעוצבת בצורה צבעונית ועם מחירים מאוד אטרקטיביים לתקופה הזו. בחנות אפשר למצוא גלידות, עוגות, המון פתרונות צבעוניים, ממתקים מכל העולם ועוד".
גם סגר וגם חורף. דווקא עכשיו גלידות?
"האמא האשכנזייה לא בטוח תיתן לילד שלה לאוכל ארטיק בחורף, אבל גלידות אוכלים כל השנה. מה גם שאין לנו ממש חורף בישראל. אני אוהב לאכול גלידות ואוהב לעשות מתוק לאנשים ולכן החלטתי לפתוח חנות גלידות".
כמו מרבית המסעדות ובתי הקפה בארץ, גם בית הקפה של שמואל בפארק רעננה סגור. "לצערי לא ממש רואים כרגע צפי לפתיחה ולצערי קשה מאוד לשרוד. אין ספק שעיריית רעננה תומכת ועוזרת ואני אומר את זה במלוא הכנות. כשפתחתי את החנות, הם ישר התקשרו ושאלו אם אני צריך עזרה עם משלוחים. גם במנהל הפארק נמצא איתנו בקשר ותומך, אבל זו מדיניות שהממשלה מכתיבה מלמעלה".
חנות גלידון ברעננה צילום פרטי
בית קפה מנדרין בפארק בתקופת הסגר
שנה מהזיכיון שלך הלכה, אתה מתכוון לבקש שנה נוספת?
"קודם כל, בחלק מהשנה כן עבדנו, מה גם שאף אחד לא מבטיח לנו שזה ייגמר אחרי שנה ולכן צריך להמתין, כי לא יודעים מתי הסוף. אני מאמין שעיריית רעננה תעשה את ההחלטות שלה. אני לא רואה היום אנשים שירצו לפתוח בתי קפה ומסעדות. הענף הזה שורד על הקשקש. גם טייק אוואי שהיה מותר לנו לעשות, היום כבר אסור. אני לא מצליח להבין למה אנשים לא יכולים לבוא, לקחת טייק אוואי ולשבת בחוץ בפארק ביום שמש".
ולמה אתה לא עושה משלוחים?
"כי אנשים לא יזמינו פסטה או דג הביתה. פסטה ודג אוכלים באותו רגע ולא ניתן לחמם בתנור, זה לא אותו הטעם. כשבאים למסעדה, רוצים משהו ייחודי".
אז איך אתה שורד כלכלית?
"קשה מאוד. יש מענקים שהממשלה נותנת, אבל הם יחסית מאוד קטנים. לצערי הרב, לפני ארבעה חודשים אמא שלי נפטרה ואני חי על הירושה שלה, כי אין לי יותר מידי ברירות".
ובכל זאת פתחת חנות בימים האלה, אין בזה סיכון?
"גם כשאני עובר את הכביש יש סיכון, אבל בכל דבר בחיים יש סיכון ואני לא יכול לשבת בבית. בסגר הראשון קיבלתי מהרופא כדורים נגד דיכאון ואני חייב לעשות ולפעול. בנאדם לא מסוגל לשבת בבית והנזק הנפשי הוא הרבה יותר מהנזק הכלכלי. לשמחתי אני מקבל תמיכה גם מחברות הגלידה בגלל הכרות מוקדמת שלי איתם".
אתה אופטימי?
"חייבים לחיות על התקווה, אין הרבה ברירות, יהיה בסדר ויהיה טוב".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
יישר כח על התעוזה והאמונה בהצלחה !!!!!!