למרות שנשים מהוות קצת למעלה מ-50% מאזרחי ומתושבי מדינת ישראל ומן הסתם כך גם חלקן היחסי באוכלוסיית רעננה, רק 6% מכלל רחובות העיר קרוי על שמן של נשים. חוסר האיזון הזה, עשוי להשתנות בעקבות החלטה שהועברה בישיבת מועצת העיר האחרונה. ההצעה, שהוגשה על ידי חברת המועצה מטעם סיעת מרצ רעננה חופשית, מירב מאיר, מבקשת לשנות את המצב הקיים ולהגיע לאיזון מגדרי בשמות הרחובות. ההצעה אושרה על ידי רוב חברי המועצה, כולל חברי קואליציה.
על פי נתוני משרד הפנים, נכון לאפריל 2021, ברעננה יש 400 רחובות ושכונות. 175 מתוכם הם על שמות גברים. 197 רחובות הם בעלי שמות ניטרליים (צמחים, כלי נגינה וכו'). רק 24 רחובות, כאמור 6% בלבד, נקראים על שמן של נשים. "חוסר ההוגנות מגדרית בשמות רחובות, שכונות, גינות ומבני ציבור היא תופעה ארצית ואף עולמית. נשים כל כך רגילות להיעדר מהמרחב הציבורי עד כי אין הן שמות לב לפרטים אלה. כחלק מהבאתן למרכז השיח והמרחב הציבורי ממנו הן נעדרו כל השנים, יש לעשות שינוי מהותי", כתבה מאיר בהצעתה למועצה.
מירב מאיר, צילום פרטי
מאיר הסבירה כי לאור מחקרים סוציולוגיים ברחבי העולם התחילו להבין ששמות רחובות מהווים ומשקפים הבניה חברתית. בערים גדולות באירופה, כדוגמת וינה, בודפשט וז'נבה, אף התחילו להחליף שמות של רחובות משמות של גברים או שמות ניטרליים לשמות של נשים. מאיר מציעה לפעול בצורה דומה ברעננה ואף העלתה רעיונות כיצד ניתן לקרוא לרחובות אלה.
"שמות הרחובות יכולים להיות על שם נשים מקראיות (רחל אמנו, הגר, דבורה וכו'), נשים מתקופת היישוב (לוטה כהן, האדריכלית הראשונה בארץ ישראל, נשות הדסה ועוד), נשים ממקימות העיר (ד"ר פניה לבובה, הרופאה הראשונה בעיר), נשים פורצות דרך (שולמית אלוני, גאולה כהן, עדה יונת) ועוד", הציעה מאיר. "עלינו להראות לבנות שלנו שיש להן מקום במרחב הציבורי. להראות להן שאין זה ברור מאליו כי במרחב הציבורי שולטים רק גברים, עלינו לשים אותן במרכז. גם נשים מהדור שלנו צריכות להבין שיש להן מקום במרחב הציבורי ולא לקבל את סדר הדברים כפי שהוא היום כמובן מאליו. אנחנו כל כך שבויות ושבויים בקונספציה עליה גדלנו ובהבניה המגדרית, שאין הפנמה לצורך בהנכחת נשים במרחב הציבורי. שמות רחובות ומוסדות ציבור, פניות בשלטי חוצות משפיעים על תחושת השייכות של נשים למרחב הציבורי. עלינו ברעננה להנגיש זאת לכל הנשים באשר הן. הילדות של היום לא יהיו שבויות בקונספציה ויאבקו על זכותן במרחב הציבורי ובכלל".
רוצים להישאר מעודכנים?
היא אף הוסיפה כי במיזם הארצי החל עדן פוקס (יזם חברתי למען שוויון מגדרי והנכחת נשים במרחב הציבורי, א.ע.) ובעקבות פעולותיו הצטרף מרכז השלטון המקומי במאי 2021 לקריאה ומכתב בנושא נשלח לכל ראשי העיריות והמועצות על ידי מנכ"ל מרכז השלטון המקומי. עוד הסבירה מאיר כי עיריות תל אביב וכפר סבא (באמצעות חברות המועצה מוריה שלומות וסלבי קשת בתל אביב ועדי לוי סקופ בכפר סבא) כבר אישרו הצעות דומות ומקדמות את הנושא.
בסופו של דבר, אישרה המועצה, כאמור, את הצעתה של מאיר ונקבע כי: 1. ועדת השמות תקדם קריאת רחובות, מבני ציבור ואתרים שונים בעיר על שם נשים וזאת על מנת לצמצם את הפער שנוצר בנושא ובמטרה לבצע תיקון עיוות היסטורי בהנצחת נשים בעיר. 2. שמות רחובות ניטרליים יוסבו בהדרגה לשמות נשים עד לקבלת שוויון מגדרי מלא ברחובות ובמוסדות העיר. לשם כך תפעל העירייה להקל על התושבים את המעבר עד כמה שניתן – עזרה מול משרד הפנים, רשות הדואר ועוד. כמו כן, יוחלט על תקופת זמן בה שני שמות רחובות יהיו בשימוש.
מאירסיכמה: "אני שמחה שרוב חברי המועצה, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה, הבינו את החשיבות של הנכחת נשים במרחב הציבורי והצביעו בעד ההצעה. יש לכך חשיבות בעיקר בתקופה זו בה יש הרגשה שערכים של שוויון על כל גווניו הולכים ומיטשטשים. אני מקווה שבקרוב נוכל להתחיל לראות את השינוי ברחובות העיר".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
