אחרי קרוב ל-60 שנה כרב העיר רעננה, הודיע בשבוע שעבר הרב יצחק פרץ על החלטתו לפרוש מתפקידו. במקביל להודעה, עזבו הרב ורעייתו את ביתם ברעננה ועברו לגור בירושלים, בסמוך לכמה מילדיהם. הרב ויו"ר המועצה הדתית ברעננה, אריה פרידמן, הודיעו לשר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי, על החלטת הרב לפרוש בחודשים הקרובים, על מנת שהשר יוכל להכריז על תהליך בחירת רב חדש.
הרב פרץ נולד בקזבלנקה ועלה לארץ ב-1950. לאחר שהוסמך לרבנות, הוא מונה ב-1962, בגיל 24, לרב העיר רעננה. תחילה כיהן כרב העדה הספרדית לצד הרב מלץ שהיה רב העדה האשכנזית. אולם לאחר כמה שנים, עם פטירתו של הרב מלץ, כיהן הרב פרץ כרב הראשי היחיד בעיר. ב-1984 הוצע לו לעמוד בראש תנועת ש"ס והוא נכנס מטעמה לכנסת ה-11. ש"ס הצטרפה לקואליציה והרב פרץ מונה לשר הפנים. בכנסת ה-12, אחרי שאריה דרעי הפך למנהיג התנועה, פרץ כיהן כשר הקליטה. ב-1990, בעקבות התרגיל המסריח, הוא פרש מש"ס והקים סיעת יחיד. לקראת הבחירות לכנסת ה-13 הוא חבר ליהדות התורה, אולם לבסוף פינה את מקומו לאחר שלא הביא מספיק מצביעים מש"ס. מאז עזב את הפוליטיקה הארצית והסתפק בתפקידו כרב העיר.
לאחרונה, כאמור, החליט הרב לפרוש. "הרב כבר בן 85", מסביר פרידמן. "לפי החוק הקיים רב עיר מסיים את תפקידו בגיל 75. אבל כשהרב נבחר החוק היה שרב עיר נבחר לכל החיים, ולכן הוחלט שהוא יוכל להישאר בתפקידו לכל החיים. עם זאת, הגיל עושה את שלו והרב מרגיש שצריך לפנות מקום לכוחות רעננים יותר, למרות שאני מאחל לכל אחד להיות פעיל ומעורב כמוהו בגילו. המשפחה גם ביקשה ממנו לעבור לגור ליד הילדים בירושלים".
מהי תרומתו העיקרית של הרב פרץ לרעננה?
"בין השאר, בזכותו יש ברעננה מערכת כשרות ייחודית ברמה ארצית. בזמנו, כשמשרד האוצר דרש מכל המועצות הדתיות לנתק את יחסי עובד-מעביד עם משגיחי הכשרות, הרב פרץ סירב והמשגיחים נשארו עובדים שלנו. ההתעקשות שלו הוכיחה את עצמה. העלות של הכשרות נמוכה יותר והמשגיחים עובדים של המועצה הדתית ולא של בתי העסק, אין אפשרות למשגיח רק לבוא לאסוף את הצ'ק ולא לעשות את העבודה. הוא הטביע חותם גם בתחום הנישואים והמקוואות".
חלק גדול מכהונתו של הרב פרץ הייתה במקביל לכהונתו של זאב בילסקי כראש העירייה. בילסקי אמר: "הייתה לנו מערכת יחסים מאוד מיוחדת. כשהוא רצה לחזור אחרי שעזב לפוליטיקה, היו כאלה שהתנגדו. אבל גם בתקופת הפוליטיקה, כל יום חמישי הוא בא לרעננה לתת שיעור. עובדה זו, המזג הנוח שלו והנכונות שלו להידברות סללו את הדרך לחזרתו וגם למערכת יחסים תקינה בין כל חלקי הציבור ברעננה. באופן אישי, קיבלתי מהרב פרץ הרבה פעמים שיעורים שהוא גם כתב לי אותם בכתב היד הייחודי והיפהפה שלו. אני שומר את כל דברי התורה שלו עליהם היינו משוחחים והם משמשים אותי עד היום. אני מאחל לו בריאות שלמה ומודה לו על עשרות שנים של תרומה חשובה מאוד לרעננה ולתושביה".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
רוצים להישאר מעודכנים?
כעת שר הדתות צריך להכריז על תהליך בחירת רב חדש. בתהליך זה מקימים ועדה של חמישה אנשים שמארגנים את הבחירות ומקימים גוף בוחר. לפני כחצי שנה שינה שר הדתות דאז מתן כהנא את התקנות. נכון לעכשיו, הגוף הבוחר מורכב ממספר אנשים שהוא כמספר חברי מועצת העיר כפול שתיים פלוס אחד. כלומר, אם ברעננה ישנם 19 חברי מועצה, בגוף הבוחר יהיו 39 חברים. החברים הם 19 חברי מועצת העיר פלוס מנכ"ל העירייה. 19 האחרים מחציתם רבנים ואנשים דת (ראשי ישיבות, ראשי ארגונים דתיים) ומחציתם אנשי רוח ואקדמיה. כל חברי הגוף הבוחר חייבים להיות תושבי רעננה ולפחות חלק מהם חייבים להיות נשים. מבין ה-19 האלה שאינם חברי מועצה מחציתם נבחרים על ידי שר הדתות בהסכמת ראש העירייה/מועצת העיר והמחצית השנייה נבחרת על ידי ראש העירייה/מועצת העיר בהסכמת השר. מטרת השינוי הזה בתקנות הייתה לוודא שהכוח לבחירת רב עיר יהיה בידי תושבי העיר באמצעות נציגיהם וכי ייבחר רב שאופיו מתאים לאופי של העיר.
מקור המקורב למועצה הדתית ברעננה הביע חשש שעקב חילופי השלטון עלולים במשרד לשירותי דת להחליט לשנות את התקנות לבחירת רב עיר. "אם תהיה החלטה כזו זה עלול לעכב מאוד את הליך הבחירה של רב חדש לרעננה", הסביר אותו גורם. "אני מקווה שגם אם תהיה החלטה לשנות את התקנות, היא תחול רק אחרי תהליך הבחירה ברעננה".
גורם בכיר אחר בפוליטיקה המקומית הביע תקווה שבמקומו של הרב פרץ ייבחר רב מקומי. "יש כמה שמות של רבנים מקומיים שכולם ראויים מאוד, ביניהם אפשר לציין את הרב שלמה אישון ואת הרב אביחי קצין".
