קהילות העולים
קהילות העולים

קהילות העולים ברעננה עושות חג

הם הגיעו מטורקיה ברזיל וצרפת. חלקם הגיעו כבר לפני מספר שנים וחלקם עלו ממש בחודשים האחרונים. לחלקם זהו החג הראשון בארץ וחלקם מארחים את העולים החדשים בעיר אצלם בבית

פורסם בתאריך: 20.9.17 08:42

העיר רעננה הפכה בשנים אחרונות לעיר קולטת עלייה. משנת 2002 ועד לשנת 2016 הגיעו 9,264 עולים לעיר. וכיום כ- 20% מהאוכלוסייה בעיר הם עולים (שעלו משנת 1989 ואילך). בחמש שנים האחרונות חלה עלייה במספר העולים לעיר. בשנים האחרונות ישנם מגמות חדשות של עולים שמגיעים מברזיל, טורקיה וממדינות נוספות באירופה. התגברות גל העלייה מברזיל נוצר עקב שלטון לא יציב אשר הוביל למשבר כלכלי חמור. בטורקיה תהליך האיסלמיזציה מאיץ משפחות יהודיות לעלות ארצה.
לעולים ברעננה נוצרות קהילות ייחודיות אשר מתחברות יחד ויוצרות ערבות הדדית ומערכת עזרה ותמיכה בין העולים הוותיקים לעולים החדשים. הקהילות עורכות פעילויות משותפות, עוזרת בקשיי הקליטה והופכות את רעננה לעיר רב תרבותית. רביים מהעולים מספרים כי רעננה הינה יעד מועדף, בזכות דברים רבים ביניהם חברים שכבר עלו לעיר ומספרים על חיי קהילה ותרבות, איכות חיים, קרבתה למרכז (תעסוקה) וחיים מגוונים מבחינה דתית.

"רצינו להגיע לרעננה כי  הכרנו משפחות שעלו לפה"
קהילת העולים מטורקיה

העולים מטורקיה בשדה תעופה

העולים מטורקיה בשדה תעופה

זאלי דה טולדו, יושבת ראש התאחדות יוצאי טורקיה, שעלתה בעצמה לארץ בשנות השישים מספרת כי בכל חודש מגיעים כ-60 עולים חדשים מטורקיה ורובם הגדול מבקשים לעלות רעננה. כיום מתגוררים ברעננה  כ-400 עולים מטורקיה שרובם עלו בשנה האחרונה. "העלייה הייתה תמיד אבל במספרים מעטים" היא מספרת, "מאז שהמצב בטורקיה התדרדר והאנטישמיות חוגגת, אחוז העלייה גדל. וזה בזכות העבודה של מואיס סוסיאל, שהוא אחראי על העלייה בהתאחדות יוצאי טורקיה. כמעט כל העלייה הולכת לרעננה ומעטים הולכים לאשדוד. זה מאוד קהילתי אחד סוחב את השני. רעננה זה המקום המבוקש ביותר כי כולם כבר מכירים את כולם. הקהילה שמגיעה זו קהילה צעירה ורובם אקדמאים ובעלי מקצוע, זו עלייה מבורכת. היום אני אומרת לכולם לבוא לארץ לא בגלל שהמדינה זקוקה להם אלא בגלל שהם צריכים את המדינה. היום קשה ליהודים לחיות בטורקיה, אני נולדתי שם וטורקיה הייתה מדינה עם אנשים מקסימים והיום זה לא ככה, יש מעטים שנשארים שם. ומדובר תמיד באנשים שלא יכולים להגיע, לרוב זקנים או אנשים מאוד אמידים שלא יכולים לסגור את העסק אבל המעמד הבינוני רובו עוזב. אנחנו עוזרים להם בצורה מאוד מאורגנת ואוספים אותם משדה התעופה ומלווים אותם, אף אחד לא נשאר ברחוב".
הקהילה של הטורקים ברעננה מאוד מלוכדת ודה טולדו מספרת שרוב העולים הכירו אחד את השנייה עוד בטורקיה. "עלייה היא גם דבר חברתי ואנשים לא רוצים לעלות למקום בו הם לא מכירים אף אחד. אנחנו נפגשים לפעילויות חברתיות שונות ובראש השנה הקרוב, בו הרבה מהעולים יחגגו את החג בפעם הראשונה בארץ, אנחנו נפגשים להרמת כוסית וקונצרט. יש התרגשות רבה, לקבל את כל העולים החדשים ולחגוג איתם בפעם הראשונה חג בישראל".
"לחגוג בפעם בראשונה את החג בישראל זה משהו שמאוד מרגש אותנו", אומרת עולה מטורקיה שהגיעה לעיר לפני שלושה חודשים, "זה משהו שלא חווינו בחיים. אני ובעלי תמיד היינו ציונים וחשבנו על ישראל אבל היה לנו קשה לעזוב את טורקיה. בתקופה האחרונה המצב נהיה מאוד קשה, יותר ויותר משפחות עזבו וזה נתן לנו את האומץ לעזוב גם. רצינו להגיע לרעננה כי הכרנו משפחות שעלו לפה וסיפרו לנו שטוב פה ושמקבלים פה את העולים, וגם הרבה חברים של הילדים שלנו כבר עלו לרעננה וחשבנו שזה יעזור להם שיהיו פה עוד אנשים שהם מכירים כבר, ומדברים את השפה שלהם".
אתם שמחים שהגעתם לרעננה?
"מאוד. גם קשה לנו כי צריך להתחיל את החיים מההתחלה אבל זה שיש פה כבר חברים שבאו מאיפה שאנחנו באנו, מאוד עוזר. עכשיו בחג אנחנו והולכים לחגוג אחד עם השני וזה כיף. אני חושבת על זה שבפסח עוד היינו בטורקיה והמצב היה שונה ועכשיו אנחנו פה ואנחנו יכולים לחגוג בארץ שכולם מבינים אותנו ואת החג שלנו, יש תחושה של ביטחון".

"כולם מזמינים אותנו לבית שלהם לארוחת ערב"
קהילת העולים מברזיל

קהילת העולים מברזיל בצילום משותף

קהילת העולים מברזיל בצילום משותף

גם קהילת העולים מברזיל הולכת וגדלה ומונה כיום קרוב ל-500 עולים. לאותם עולים יש קבוצת פייסבוק מאוד פעילה "הקהילה הברזילאית של רעננה והסביבה" ודרכה הם עוזרים זה לזה ויוצרים חיי קהילה. מתוך העולים מברזיל ישנם גם עולים שראש השנה הנוכחי הוא החג הראשון שיחגגו בישראל ביניהם אלברטו גיל שעלה יחד עם אשתו ושני ילדיהם. "עלינו לארץ ביולי השנה", מספר גיל, "אנחנו מדרום ברזיל ועלינו ישר לרעננה לשכונת 2005. התחלנו השנה את החיים פה, הילדים הולכים לבית הספר, אשתי הולכת לאולפן ומסתדרים לאט לאט. אני תמיד רציתי לעלות והייתי מאוד ציוני ועכשיו המצב הביטחוני בברזיל מאוד גרוע אז כל המשפחה הסכימה לעבור סוף סוף. יש לנו פה בעיר קהילה שנותנת לנו המון עזרה, קשה קצת לילדים עם השפה אבל אנחנו מאוד שמחים".
גיל מספר שהם מתרגשים לעשות פעם ראשונה חג בישראל. "כולם מזמינים אותנו לבית שלהם לארוחת ערב, לאחרות צהריים בזמן החג אז זה מאוד נחמד ואני מאוד מתרגש. זה פעם ראשונה שאנחנו במדינה שכולם מבינים איזה חג זה ומה קורה, זה כייף".
ריטה כהן וולף, עולה וותיקה מברזיל ותושבת העיר כבר למעלה מ-20 שנה מספרת על הקהילה שהולכת וגדלה ועל החיבוק שהם מקבלים בחודשים האחרונים מהעירייה. "יש המון עולים שמגיעים, בעיקר משפחות עם ילדים קטנים" היא מספרת, "הם מצטרפים למסגרות, אנחנו עוזרים להם עם תרגום של הטפסים במערכת החינוך ובכלל בקליטה. אנחנו כל שנה נפגשים בראש השנה לעשות משהו משותף, השנה אנחנו מתכננים פיקניק משותף. בנוסף יש התארגנות משותפת של הקהילה לחג להזמין אנשים שאין להם איפה להיות בראש השנה. אז אנחנו מחברים בין משפחות כדי שלא תהיה משפחה אחת לבד. בנוסף, בחול המועד סוכות אנחנו נעשה טיול משותף לבית שאן. אחרי החגים אנחנו פותחים ברעננה חוג אומנות מיוחד לעולים. בחודשים האחרונים התחושה היא שמחלקת הקליטה של רעננה ממש אימצה אותנו. הם מאוד אכפתיים ונענים לכל צורך אנחנו ממש מרגישים חיבוק".

"יש כמה בתי כנסת דוברי צרפתית ושם יש פגישות משותפות"
קהילת העולים מצרפת

מוריאל בנסמון (השנייה משמאל) ומשפחתה

מוריאל בנסמון (השנייה משמאל) ומשפחתה

בנוסף לקהילות החדשות שנוצרות בעיר, העולים מצרפת גם ממשיכים לעלות לרעננה. בשנת 2015 עלו לעיר 645 עולים מצרפת ובשנת 2016 עלו 385. מוריאל בנסמון עלתה מצרפת לרעננה לפני כשבע שנים, היום היא מגשרת תרבותית חינוכית לעולים מצרפת ומתנדבת בקהילה. בנסמון, שעלתה מפריז יחד עם בעלה ושלושת בנותיהן מספרת שלפני שבע שנים היא כמעט ולא הייתה שומעת צרפתית ברחובות רעננה והיום היא נשמעת מכל פינה. "אני יכולה להגיד לך שלפני שבע שנים כשהייתי הולכת פה ברחוב לא הייתי שומעת דוברי צרפתית, עכשיו אני הולכת ברחוב ושומעת כל הזמן" אומרת בנסמון, "בנוסף יש הרבה צרפתים שפותחים פה עסקים. כולם מופתעים ואומרים שהם חשבו שהצרפתים הולכים רק לנתניה ואשדוד"
למה בחרתם לעלות לארץ?
"אנחנו תמיד רצינו לעלות לארץ כי היינו ציונים. המשפחה שלי, הסבא והסבתא הגיעו ממרוקו והיו בדרך לישראל ועצרו במרסיי ונתקעו שם ארבעים שנה. כל החיים שלנו חלמנו על עלייה לישראל והיינו באים לבקר בארץ משפחה שהייתה פה, אני הייתי כל הקיץ בקיבוץ וגם למדתי לדבר עברית. כשעלינו החלטנו לעלות לרעננה כי דוד שלי כבר היה פה הרבה שנים וגם הרבה חברות שלי מבית הספר שעלו לפניי הגיעו לרעננה. זה היה מקום שאני מכירה ויש לי בו חברים, לא הרגשתי שזה מקום זר".
איך אתם מקבלים את העולים החדשים שמגיעים?
"יש את נחמה אפרתי שהיא צרפתייה ומנהלת את מחלקת הקליטה בעירייה, הרבה מכירים אותה וזה עוזר. בנוסף יש את הסוכנות היהודית שבה התנדבתי, אנחנו מלווים אותם מהרגע שהם נוחתים, אנחנו נותנים עזרה ראשונה והסברים מה לעשות ומלווים אותם לרישום בעירייה. אחרי זה בבתי הספר יש מגשרות. אנחנו יודעים מה זה עולה חדש, הוא לא לבד ויש את כל העזרה שצריך".
אתם עושים חגים ביחד? יש לכם תוכניות משותפות לראש השנה?
"בהתחלה היו פרויקטים אבל זה לא עבד כל כך, כי מבחינת התרבות הצרפתית זה לא כל כך מקובל להגיע למישהו חדש ולהיכנס אליו הביתה. אבל מכיוון שפה הרבה מגיעים מפה לאוזן אז לרובם יש משפחה וקרובים ומהר הם מתחברים. בנוסף יש כמה בתי כנסת דוברי צרפתית ושם יש פגישות משותפות ויש קידוש וארוחה שהרבה אנשים מגיעים ומתחברים".

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון רעננה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר