ב-17 לאוקטובר מלאו 13 שנים למותו של הזמר, המלחין והכותב עוזי חיטמן. אחייניתו, הזמרת ענת אסתר חיטמן, לא תכננה שהשיר החדש שלה “אוויר אחר” יצא בסמוך ליום השנה למותו של דודה אך רצה הגורל והסינגל יצא כמה ימים לפני. “את ההודעה על מותו של עוזי קיבלתי כשעבדתי על הופעה בלהקה צבאית ואת השיר החדש שלי הוצאתי בשבוע שעבר, בדיוק באותו שבוע של יום הזיכרון השנתי שלו. הרגשתי מועקה, שזה יושב עלי. הייתי בכל השמחה והחגיגה של השיר, והיו לי רגשות מעורבים עם המועקה והעצב. הלוואי שהוא היה פה כדי לשמוע את זה, והייתי שמחה לשמוע את דעתו”.
מה את זוכרת מעוזי?
“אני זוכרת המון דברים. הזיכרונות באים לידי ביטוי בעיקר בחגים, אז הוא הכי חסר לי. במפגשים הגדולים שבתוכם לו ולי היו דיאלוגים מאוד טובים, אם זה על מוזיקה, או על זה שהוא תמך והכיר לי הרכבים ומוזיקת רוק פרוגרסיב ועוד. הוא נשאר איתי גם בזיכרונות האלה וגם בתקליטים שלו, ה”פופולים” ו”ליצן החצר”. כשאני שומעת אותם בשבת בבוקר אני מרגישה שזאת הדרך שלי לתקשר איתו, דווקא דרך התקליטים אני מרגישה שיש לי חיבור מאוד גדול אליו. אני מגלה אותו אחרי מותו עוד יותר מהשירים הפחות פופולריים שלו, אלו שיצאו מהלב שלו. לאו דווקא שירים שכולם מכירים או ממה שכתב לאחרים, אלא ממש שכתב לעצמו. הרבה מכירים אותו כעוזי שכתב הרבה לילדים אבל ככל שאני מתבגרת אני יותר מבינה את אלבומי הסולו של ואני מתקשרת איתו דרך התקליטים, זה ממש מרגש”.
הוא השפיע על המוזיקליות שלך באיזשהיא צורה?
“ההורים שלי הם אלו שהשפיעו עלי. אני חושבת שגם אני וגם האחים שלי מאוד שונים מעוזי, וגם אחד מהשני. כל אחד שונה במה שהוא כותב ובמה שהוא מלחין ובאופי. ההשפעה הישירה על המוזיקה שלי היא אך ורק ההורים שלי, ויכול להיות שגם מהאחים שלי כי הם גדולים ממני, ובתור ילדה הערצתי אותם. ברור שזה שהלכתי עם עוזי להופעות של “הופה היי” השפיע עלי, אבל ההשפעה הישירה היא של ההורים שלי. הם שלחו אותי ללמוד גיטרה, הם שלחו אותי למקהלות ולמגמת מוזיקה. הם תמכו בי כל הזמן, ואני מלאת הוקרה על זה. יכול להיות שמבחינה ווקאלית יש משהו טיפה דומה לי ולעוזי”.
ווקאלית באיזה מובן?
“נגיד עכשיו כשאני מדברת אז יש לי קול טיפה מאונפף, ופעם מישהי אמרה לנו שיש לנו קול מאונפף, לא יודעת בדיוק למה, אולי משהו במבנה באף, אז זה עושה את השירה שלנו דומה. אני חושבת שגם החיוך שלי דומה לו קצת. אני מלאת הערכה אליו”.
היא נולדה וגדלה ברעננה. היא למדה בבית הספר היסודי היובל, בחטיבת אלון ובמגמת מוזיקה בתיכון מטרו ווסט. אביה, חיים, הוא אחיו הגדול של עוזי ז”ל ואמה, דליה, עבדה במשך שנים בביטוח לאומי עד שיצאה לפנסיה. לאחר התיכון חיטמן התקבלה ללהקה צבאית והיום היא מלמדת מוזיקה בבית ספר בחולון ובבתי הספר למשחק של יורם לוינשטיין ואורנה פורת וכמובן עושה מוזיקה ומופיעה. “עשיתי מסלול ארוך של למידה של מוזיקה. כל תחנה הייתה למידה עבורי. בניגוד אלי ולאחיי, ההורים שלי לא עוסקים במוזיקה, אבל הם ממש אוהבים מוזיקה, אמנות ותרבות. אמא שלי למדה משחק והיא שיחקה עד שהיא התחתנה עם אבא שלי. היא העבירה לנו את האהבה לבמה. האחים שלי, אוהד ותמיר, הם גם מוזיקאים. אוהד הוא מוזיקאי מוכר שבעברו כמה להיטים ותמיר הוא המפיק המוזיקלי של התוכנית “אקס-פקטור”.
שלושה מוזיקאים בבית אחד, נשמע לא פשוט.
“זה כיף גדול, לכל אחד מאיתנו יש מוזיקה אחרת וכל אחד עם מוזיקה בתחומו”.
חשבתם פעם על פרויקט משותף?
“אני חושבת שכל אחד ממוקד כרגע בקריירה הסולנית האישית שלו. היו לנו כמה שיתופי פעולה בעבר על במות בכל מיני מסגרות קטנות של פסטיבלים או אירועים מיוחדים. כל אחד מביא איתו משהו אחר ויכול לצאת משהו ממש מגניב ומאוד אחר עבור מה שאנחנו עושים באישי. אבל כרגע אנחנו ממוקדים כל אחד בקריירה שלו”.
מתי הבנת שאת רוצה להיות מוזיקאית?
“כבר כשהייתי תינוקת רציתי לשמוע את אחי מנגן שופן ובאך בפסנתר. ההורים שלי לקחו אותי למלא הופעות ושם נחשפתי למוזיקה של צ’ייקובסקי ואגם הברבורים. היום אני בעצמי אספנית של תקליטים וכשאני שמה אותם בפטיפון אני ממש יכולה להריח את הילדות. מבחינת לשיר ולבצע אני חושבת שבגיל שמונה הופעתי פעם ראשונה בצורה רצינית ביד לבנים ברעננה במסגרת מקהלה עירונית ושרתי שירים של הביטלס. אז הבנתי שזה המקום שלי. התחושה שהבמה זה המקום הכי טוב והכי חשוף והכי שלם והכי אמיתי שלי. עם השנים אני יותר ויותר מבינה את זה”.
רוצים להישאר מעודכנים?
בשנת 2005 לאחר שסיימה חיטמן את שירותה הצבאי היא החליטה לנסות את מזלה בעונה הרביעית של תוכנית הריאליטי “כוכב נולד” בה זכה ג’קו אייזנברג והודחה בתוכנית השנייה. “זו הייתה חוויה נחמדה, הכרתי שם הרבה חברים מוזיקאים שאני בקשר איתם עד היום. אין לי הרבה מה להגיד על זה כי הייתי שם מעט זמן”.
את מרגישה שזו הייתה טעות?
“אני חלילה לא חושבת שזאת טעות כי הייתה לי שם חוויה מאוד נעימה. קיבלתי המון פרגון ואהדה מאנשים ופתאום נהיה לי קהל שהכיר אותי מתוך התוכנית. אני לא יכולה להגיד שהייתה לתוכנית השפעה גדולה עלי, אבל הרבה אנשים זוכרים אותי משם וכותבים לי שהם זוכרים אותי מאוד. אני באופן אישי קיבלתי המון פרגון כשהייתי שם. אבל שוב, זה יותר מעשר שנים אחורה, וזאת ענת הילדה, שיצאה ישר אחרי להקה צבאית וככה על הדרך במקום הודו או דרום אמריקה נסעה ל”כוכב נולד” לאולפני הרצליה. באמת יצאו לי דברים טובים משם. אבל אני לא יכולה להגיד שזאת חוויה שחוויתי מספיק זמן בשביל להיות חלק מה”doing” שלי”.
מה דעתך על שלל תוכניות הריאליטי שעוסקות במוזיקה?
“הרבה מהתלמידים שלי הולכים לריאליטי שירה ואני ממש בעד. אני חושבת שללכת לשם בגיל צעיר יכול לתת אחלה פתיחת דלתות וניסיון בימתי. ומכאן כל אחד אחראי לעצמו, כי באיזה שלב נפלת זה לא מעניין, הלקום וללכת ולעשות אחרי, זה העניין. וזה מה שאני אומרת לתלמידים שלי או לחברים שהולכים לתכניות מוזיקה”.
לאחר שיצאה מ”כוכב נולד” החליטה חיטמן להעמיק את הידע המוזיקלי שלה והחלה ללמוד בבית הספר למוזיקה “רימון”. “אחרי כוכב נולד הבנתי שאני רוצה לפתח את יכולות הכתיבה וההלחנה שלי, וקצת גם לפתח את העולם התיאורטי והמעשי שלי שהיה מאוד דליל. גם האחים שלי למדו ב”רימון” וזה מה שגרם לי לרצות לעשות את המסלול הזה של הלמידה. למדתי שם ממורים גדולים כמו שם טוב לוי, ערן צור ויהודה עדר שהפיק לי את האלבום הראשון שלי בשנת 2014. למדתי בשכבה עם מוזיקאים מוכשרים, שמנגנים עם אמנים גדולים וחלק מהם מנגנים בחו”ל”.
הרבה מוזיקאים מספרים שלעשות מוזיקה בישראל זו מלחמה יום-יומית.
“אתה קם בבוקר וכותב או ממציא משהו חדש, אתה לוקח את הגיטרה ומתחיל לנגן ואתה לא חושב על מה אין לך, אתה חושב על מה לעשות כדי שיהיה. אני בן אדם מאוד אופטימי ובגלל זה אני עדיין פה, כי אני לא מוותרת, ואני מופיעה כל הזמן. ב-20.12 יש לי הופעה עם הרכב חדש במועדון “לבונטין 7” בתל אביב. ההרכב הוא טריו, אני ועוד שני בחורים. מאור ויזל ושקד פרומן, שהם מוזיקאים מדהימים ומנגנים עם עוד הרבה אמנים בארץ. אנחנו מופיעים עם חומרים שלי בעברית, יש לי גם חומרים באנגלית ואנחנו גם עושים קאברים”.
את החומרים שלה באנגלית חיטמן תזכה לבצע בקיץ הקרוב בלונדון. בדיוק באותו זמן שהיא תטוס להופיע על הבמות הלונדוניות יצא אלבום הep (אלבום קצר הכולל בדרך כלל חמישה עד שבעה שירים) הראשון שלה. “הנסיעה ללונדוון הגיעה בעקבות שיחה ספונטנית עם חברה שגרה שם. אני אמרתי לה שזה הזמן שלנו לעשות דברים לא שגרתיים ולצאת מהמקום המוכר שלנו והיא שאלה למה אני לא באה אליה. החלטתי שאני פשוט הולכת על זה, כמו הרבה חלומות שלי אני לא אוותר על זה. ובא לי נורא לונדון”.
ובטח יש גם המון חששות מהופעה כזו בלונדון?
“לגמרי. אבל חלק מהמסע שלי בלונדון יהיה לפגוש מוזיקאים ולהקליט ולנגן שם, אז שוב, הכל זה פרופורציות. זה יהיה מסע הופעות של בין שבוע לשבועיים עם מספר הופעות באנגליה. האלבום יצא ממש לקראת הנסיעה והשיר החדש ממנו “אוויר אחר” כבר יצא ואת הקליפ שלו יצרה הבימאית מאיה תל אביבי דר, שהיא חברה מאוד טובה שלי. בקליפ משתתפים אנשים שמאוד קשורים אלי, אם זה תלמידים שלי, ואם זה אמא שלי ואח שלי תמיר. אפשר להסתכל על הקליפ ולהכיר אותי דרכו. יש פידבקים מאוד חיוביים. יש חיבוק מאוד גדול מקהל שאני גם לא מכירה שכותבים לי באופן אישי בפייסבוק. זה מדהים, השיר מאוד שונה ממה שעשיתי עד היום, שהיה רוקנרול שנות ה-90, באלבום הזה יש משהו עם קצת יותר תוספות אלקטרוניות, יותר עכשווי נקרא לזה”.
השיר שלך “הייתי מנסה” נשמע כמו שיר שמתאים לרדיו, הוא הושמע?
“זה שיר שהקהל הכי אוהב, והוא היה שיר השבוע ב- FM88, והוא ממש קיבל תגובות טובות מהקהל. אבל הוא שונה מהקליפ החדש שהוצאתי. בשיר הזה יש נימה אופטימית. “הייתי מנסה” הוא שיר של צומת מבחינת החיים שלי, והשיר “אוויר אחר” הוא יותר שיר של התפכחות, של התבגרות של אופטימיות”.
אז למה לפי דעתך הוא לא נכנס לפלייליסט בגלגלצ?
“אני לא יושבת שם ואני לא מכירה את הטעם שלהם. אני לא יודעת מי בוחר ומה הטעם שלו. ניסיתי להכניס שירים לפלייליסט שלהם בעבר והיה לי שיר שהושמע כמה פעמים שם. אני פשוט לא מתעסקת בזה כי אם אני אתעסק בלמה לא משמיעים אותי זה ייקח ממני את החשק לכתוב וליצור. אני חושבת שיש המון מוזיקה טובה בארץ שלא מושמעת, אבל גם יש המון מוזיקה טובה שכן מושמעת. זה הכל עניין של טיימינג ושל טעם מוזיקלי. אני בטוחה שלאט לאט אני כן איחשף ואגיע לעוד קהלים ומקומות. אני מופיעה בכל הארץ. הופעתי בצפת כמה פעמים, הופעתי בבאר-שבע. ואני קולטת שכל עוד אתה בא ונותן לבן אדם את היחס ושר עבורו ומנגן, זה הדבר הכי חשוב וזה לא משנה אם זה דרך רדיו או דרך הופעה. בסופו של דבר אני ממש מרוצה מהדרך שלי, ויש לי דרך ארוכה אבל באמת אני מאוד אופטימית ואני מבסוטה מההרכב החדש שלי”.
יש תכנית לעתיד היותר רחוק?
“אני אומרת בוא נעבור יום יום, וכל יום שקורה משהו מדהים, יש הופעה או מפרגנים. כל יום הוא ברכה, אני מעדיפה לעבור יום יום ואז העתיד יהיה יפה יותר”.
ענת אסתר חיטמן
צילום מאיה תל אביבי דר
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
ראיון מעניין,יוצרת מוכשרת:)