שוש בראל. צילום עזרא לוי
שוש בראל. צילום עזרא לוי

"הייתי מכורה לכדורים, מה שגרם לילדיי להיות גם ללא אחות וגם ללא אמא"

שוש בראל איבדה את בתה דנית בשנת 2009, היום היא מספרת על החיים שלעולם לא יחזרו להיות כפי שהיו ועל הבת שנולדה שנתיים אחרי מותה של דנית

פורסם בתאריך: 17.11.17 14:04

זה היה ערב יום שישי ה- 20.6.2009, היום הראשון של החופש הגדול. דנית בראל תושבת רעננה, שזה עתה סיימה את כיתה י”א, מאוד ציפתה לחופש הזה.  בשעה 3:45 לפנות בוקר, שי קלדרון, בן הזוג של דנית, אסף אותה מביתה ברחוב הלוטוס ברעננה כדי לנסוע יחד לביתו בשכונת קרית שרת. קלדרון, בן 20 אז, הסיע את דנית על האופנוע שלו. סמוך לביתו, ממש מול מרכז גמלא, קלדרון שנסע במהירות, איבד שליטה על האופנוע ועלה על אי תנועה. כתוצאה מכך דנית נזרקה ועפה למרחק של כ-20 מטרים. היא ספגה מכה חזקה בראש ונהרגה במקום. היא השאירה אחריה זוג  הורים ושני אחים.

דנית בראל ז"ל.צילום באדיבות המשפחה

דנית בראל ז"ל. צילום באדיבות המשפחה

“זה היה ביום שישי כשהסיוט הגדול של חיי קרה ומאותו ערב ארור החיים שלנו השתנו”, מספרת השבוע שוש בראל, אמה של דנית. “הפכנו למשפחה מפורקת וכואבת. הגעגוע לדנית הפך לבלתי נסבל והחזרה לשגרה הייתה בלתי אפשרית. הכאב היכה בנו כל כך חזק שהפכנו להיות ‘חיים מתים’.  הבכי והחולשה היו לשגרת היום שלי, לא יכולתי לתפקד ולקום מהמיטה, מקום העבודה שלי הוזנח ובמשך שנה בקושי הגעתי לשם. הפרנסה נפגעה בצורה משמעותית וכל מה שעשיתי זה למצוא דרכים לצאת מהמצב הנוראי שהייתי בו. הייתי מכורה לכדורי הרגעה ושינה, מה שגרם  לשני ילדיי להיות ללא אחות וגם ללא אמא. אמא שלהם הייתה חיה אבל לא מתפקדת”.

שוש ודנית בראל. צילום באדיבות המשפחה

שוש ודנית בראל. צילום: באדיבות המשפחה

שנתיים לאחר מותה הטרגי של בתה, כשהיא בת 45, החליטה שוש לנסות להביא חיים חדשים לעולם. כנגד כל הסיכויים, ובניגוד לתחזיות הרופאים, היא נכנסה להריון וילדה את תמר שהיום כבר בת שש. “תמר היא ילדה מדהימה ולמרות שהיא קטנה היא יודעת הכל על דנית. היא מגיעה איתי לבית העלמין ולאזכרות. דנית היא אחותה הגדולה שנמצאת בגן עדן”.
איזו נערה הייתה דנית?
“דנית הייתה ילדה מיוחדת מאוד בעלת יופי נדיר, פנימי וחיצוני, את זה ניתן לראות בתמונות שהיא השאירה אחריה. לא היה לה רישיון נהיגה וגם כשהיא יכלה להוציא רישיון היא העדיפה לחכות. היא תמיד אמרה לי שהיא מרגישה צעירה מדי ולא בשלה לנהוג על כלי רכב ושי קלדרון, הרכיב אותה על האופנוע שלו ללא ידיעתנו”.

שוש מספרת שהיא ואביה של דנית תמיד היו נגד הקשר שלה עם קלדרון. “אנחנו בבית התנגדנו לקשר של דנית עם שי, הוא לא היה רצוי אצלנו”, היא אומרת, “ולצערנו גם צדקנו כי התנהגותו היא זו שגרמה למותה של דנית”. בשנת 2012 הורשע קלדרון בגרימת מותה ברשלנות של דנית. נגזרו עליו תשעה חודשי מאסר שהוחמרו ל-15 חודשים, וקנס כספי בסך 10,000 שקלים למשפחתה של דנית.
קלדרון ריצה את עונשו וישב במשך עשרה חודשים בכלא. בשנת 2014 נקשר שמו לחקירת רצח החייל יפתח גריידי במועדון ה”שש” ברעננה. גריידי נרצח על ידי תושב העיר, בן גניש, אך לפי כתב האישום  לקלדרון היה חלק בקטטה שלבסוף הביאה לרצח הנורא. בשנת 2015 הורשע קלדרון במסגרת עסקת טיעון באי מניעת פשע של אלימות. בכתב האישום נכתב כי קלדרון  גרם לקטטה בין החבורה של גריידי מגבעתיים לחבורה מרעננה, לאחר שהטריד נערה שלמרות שאמרה לו שאינה מעוניינת הוא לא הניח לה וקילל אותה ואת חברותיה. “אולי אם לאחר התאונה של דנית היו שופטים את שי לחומרה הרצח של יפתח גריידי היה נמנע”, אומרת בראל, “ קלות העונש הוכיחה את מה שטענתי כל הזמן, ששי אינו אדם נורמטיבי כמו שנטען בכתב ההגנה. ההתנגדות לקשר  של דנית עם שי התבררה כנכונה. שי קלדרון ישב עשרה חודשים בכלא ופשוט השתחרר.  הקלות הבלתי נתפסת של בתי המשפט במתן גזר דין לעברייני תנועה היא זו שגורמת למה שקורה בכבישים ולנהיגה הפרועה של רבים”.

לרעננה עברה המשפחה מהרצליה כאשר דנית הייתה בת 12 ועלתה לחטיבה. “דנית ממש סירבה לעבור לרעננה בגלל הקושי שבפרידה מחבריה בהרצליה”, מספרת שוש, “ההשתלבות של דנית ברעננה הייתה מהירה מאוד, היא למדה בחטיבת רימון ובמהירות רכשה לעצמה חברות וחברים. עד מותה של דנית גרנו בבית אחר ברעננה ואחרי מותה עברנו דירה כי היה קשה מאוד להישאר באותו הבית עם הזיכרונות שהיא השאירה”.

ביום שני האחרון קיימה עמותת “אור ירוק” את יום הזיכרון לנפגעי תאונות הדרכים. מנתוני העמותה עולה כי בכל יום נהרג בישראל אדם בתאונת דרכים ומאז קום המדינה נהרגו בכבישי ישראל יותר מ-33 אלף בני אדם. במסגרת אירועי יום הזיכרון פרסמה העמותה את נתוני הרוגי תאונות הדרכים ביישובים ובערים בארץ, משנת 1980 ועד חודש ספטמבר 2017 (הנתונים מבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). ברעננה נהרגו משנת 1980 ועד חודש ספטמבר האחרון 39 בני אדם בתאונות דרכים כאשר השיא היה בשנת 1995 בה נהרגו בעיר חמישה בני אדם. השנה, עד חודש ספטמבר, נהרג בעיר אדם אחד בתאונת דרכים וכך גם בשנת 2016. בין השנים 2013-2015 לא היו בעיר הרוגים מתאונות דרכים וזאת לאחר שבשנת 2012 נהרגו שני בני אדם.

ארז קיטה, מנכ”ל עמותת אור ירוק״, אמר ביום הזיכרון: “משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייב לעשות חשבון נפש ובדק בית כללי כאשר זו השנה החמישית ברציפות שהם נכשלים בהשגת היעד של צמצום מספר ההרוגים מתאונות דרכים. בכל יום נהרג אדם בתאונת דרכים בישראל, עומסי התנועה בלתי נסבלים, התחבורה הציבורית כמו בעולם השלישי ואף אחד במשרד התחבורה לא לוקח אחריות אלא ההיפך, מטיל את כל האחריות למחדל על האזרחים. הגיע הזמן שבמשרד שאחראי על הבטיחות של כולנו יציבו את הצלת החיים בראש סדר העדיפויות״.

בראל מסכמת: “תאונות דרכים הם המגיפה הגדולה ביותר בימינו, שכול בעקבות תאונת דרכים הוא בלתי נתפס. ניתן לעשות המון בכדי למנוע את התאונה הבאה, בעיקר בחינוך בני הנוער והחמרת הענישה”

תגובות

תגובה אחת
תגובה אחת
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    שושי היקרה שלא תדעו עוד צער. תהיי נשמתה בגן עדן

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון רעננה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר