המקלט בשטח שהופקע

מה הייתם עושים אם הייתם מגלים שעל המגרש שקניתם יש מקלט ציבורי?

סיפור כזה שמתנהל כבר יותר מעשרים שנה הסתיים בפסיקה של בית המשפט המחוזי לטובת רוכשי הקרקע. המקלט יישאר במקומו, אבל השטח שהופקע מהרוכשים צומצם משמעותית

פורסם בתאריך: 15.3.21 07:53

השופט צבי דותן מבית המשפט המחוזי לוד, פסק שעל עיריית רעננה לשלם סכום של 85 אלף שקלים הוצאת שכר טרחת עורך דין וביטל הפקעת שטח של 112.96 מ"ר אותו הפקיעה עיריית רעננה לטובת בניית מקלט בשטח פרטי. השטח המופקע עבור המקלט יעמוד על 36.04 מ"ר בלבד.
תחילת הסיפור ב-7.1.92, אז רכשו העותרים, זכות חכירה לדורות ברחוב כצנלסון וזאת בחוזה שנחתם בינם לבין מנהל מקרקעי ישראל, עד לשנת 2039 עם זכות הארכה לתקופה נוספת של 49 שנים. מספר שנים לאחר החתימה, הסתבר לעותרים, שבשנת 1979 בנתה עיריית רעננה על השטח הפרטי, מקלט תת קרקעי בשטח של 35 מ"ר לשימושם של דיירים הבתים הסמוכים. העותרים טענו שהמקלט נבנה שלא כדין בשטח שהיה בבעלות פרטית ומבלי שבמינהל מקרקעי ישראל ידעו על בניית המקלט בתחום המגרש. עוד הם טענו שבזמן חתימת החוזה, מינהל מקרקעי ישראל, לא עדכן אותם על עובדת המצאתו של המקלט בתחום המגרש.

עורך דין משה י' קמר

ביוני 1995 פנה העותר אל הוועדה המקומית ברעננה והבהיר להם כי המקלט בנוי על שטח בבעלותו וכי הבניה נעשתה בניגוד לחוק. הוא דרש לסלק את המקלט מהשטח הפרטי. בתגובה ענו לו ממחלקת הנכסים בעירייה, שהמקלט נבנה על פי היתר בנייה שניתן בשנת 1979 זמן רב לפני שהעותרים רכשו את זכיותיהם במגרש ואין ספק, שבעת רכישת הזכויות, הם ראו שעל חלק מהחלקה בנוי מקלט. באוגוסט 1996 כתב לעותרים היועץ המשפטי שלאחר שנודע לעיריית רעננה העובדות בנושא, יזמה הוועדה המקומית, שינוי ייעוד חלק מהחלקה עליו בנוי המקלט לשטח לבניין ציבורי המיועד למקלט ציבורי וגינון. והשטחים יופקעו ויירשמו על שם הרשות המקומית על פי חוק.
לטענת העותרים, אותם ייצג עו"ד משה י' קמר, בעוד שמטרת התוכנית הייתה לאפשר לוועדה המקומית להפקיע רק את השטח שעליו הוקם המקלט – 35 מ"ר – ולהפוך אותו לציבורי, הרי שבעת עריכת התוכנית הורחב השטח מ-35 מ"ר ל-149 מ"ר וזאת ללא דיון וללא הסבר, ומאחר והם לא ידעו על כך, הם לא הגישו התנגדות לתוכנית. לאור כך, הגישו העותרים ערער על החלטה זו. ועדת הערער קבעה כי השטח של 149 מ"ר, המיועד למקלט ציבורי וגינון, לא הופקע ולא נרשם על שם העירייה והזכויות בו רשומות על שם העותרים, אשר מבקשים למעשה לגדר את המקרקעין שלהם, ואין כל סיבה שלא לאשר בקשתם. בעקבות זאת, פרסמה הוועדה המקומית הודעה בדבר הפקעת השטח לצורכי ציבור.
ביולי 2002 נחתם בין הוועדה המקומית לבין העותרים הסכם שהשטח המיועד לצרכי ציבור ולרישום על שם העירייה יעמוד על כ-35 מ"ר ויסומן כמגרש א' ויתרת החלקה תסומן כמגרש ב' ותיועד לאזור מגורים ובנייה. לאחר שהתוכנית לא הוכנה, הגישו העותרים לבית המשפט תביעה לאכיפת ההסכם. הוועדה המקומית הכינה תוכנית מפורטת אותה המליצה להפקדה בפני הוועדה המחוזית, שדחתה אותה בטענה, שהיא לא השתכנעה שיש מקום לשנות את ייעודו הציבורי שלה שטח למגורים.
בהמשך, טענו העותרים, כי בשל אילוצים שנגרמו להם בשל ההפקעה, הם נדרשו לבצע במגרש חריגות בנייה, ובשנת 2012 הוגש נגדם כתב אישום והם נדרשו להרוס את הבנייה ולשלם קנס על סך 30,000 שקלים. במרץ 2020 הגישו העותרים עתירה מנהלית ובה ביקשו לחייב את העירייה לקיים את פסק הדין ממאי 2010 שנותן תוקף להסכם שלפיו המקלט בשטח של 35 מ"ר יוותר במקומו ובתמורה יוכר שאר השטח בגוד 114 מ"ר כשטח בבעלות העותרים ויינתנו להם זכויות בנייה בנכס.
בדיון שהתקיים לאחרונה, פסק השופט שהוא מקבל את העתירה ומורה על ביטול הפקעתו של שטח בגדול של 112.96 באופן שהשטח המופקע יהיה 36.04 בלבד. עוד הוא ציין שיציאת החרום של המקלט, תהיה אל המדרכה וכן הורה על צמצומה של הערת האזהרה שנרשמה לטובת עיריית רעננה לשטח של 36.04 במקום 149 מ"ר. בפסק הדין פסק השופט, שעיריית רעננה תישא באגרת המשפט ובשכר טרחתו של המהנדס מטעם העותרים ושכר עו"ד.

מעיריית רעננה נמסר בתגובה: "העירייה לומדת את פסק הדין ותשקול את צעדיה בהתאם".


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברעננה?

הורידו את אפליקציית "צומת השרון רעננה" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "צומת השרון רעננה" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "צומת השרון רעננה"

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון רעננה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר