הפעילים בשלל ענפי הספורט ברעננה הרגישו השבוע בעל כורחם מציאות מדומה מהי, וניסו להבין את ההשלכות של התפשטות נגיף הקורונה, שבאות לידי ביטוי כמעט מדי יום באמצעות הנחיות מחמירות ומחמירות עוד יותר. בהיעדר אימונים ומשחקים – נשמת אפו של כל ספורטאי תחרותי, יצאנו לבדוק (לא פיזית, כי מומלץ לא לצאת מהבית) איך בכל זאת מתמודדים ומסתגלים לאורח חיים חדש לחלוטין, שכל קשר בינו לשגרה מקרי בהחלט.
מי שהפכה לחלוצה וקיימה אימון במסגרת המגבלות כבר בראשון בבוקר היא קבוצת הכדורגל של הפועל רעננה, שחילקה את שחקניה לשתי קבוצות בנות עשרה שחקנים כל אחד, הפרידה חדרי הלבשה והזמינה את הקבוצות בזמנים שונים לאימונים שלא כללו מגע בתחנות עבודה אישיות.
"כמו כל אזרחי המדינה, אנחנו עוקבים ומתעדכנים אחר השפעות נגיף הקורונה ופועלים בהתאם להנחיות במישור המקצועי וכמובן האישי", אומר מאמן הקבוצה, גל כהן. "אנחנו מתמודדים עם משבר עולמי שלא פוסח על אף אחד מאיתנו, ומנסים לשמור על מסגרת ספורטיבית ומקצועית עד כמה שניתן. הספורט כרגע אינו מעניין ואני רוצה להודות ולחזק את כל השירותים שעוסקים בנגיף הקורונה 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, על מנת שהעולם, כפי שהכרנו אותו, יחזור לתפקד במהרה".
"הראש לא בכדורגל, אלא רק בענייני בריאות וזה מלחיץ. אם היו אומרים שאחרי בידוד של שבועיים הכל ייגמר ונחזור לשגרה, מילא, אבל לא יודעים מה יהיה וכל יום יש יותר ויותר סנקציות והגבלות", מצטרף קפטן הפועל רעננה, שניר שוקר. "אשתי עובדת מהבית, הילדה לא בגן וכולם בבתים בחוסר ודאות. אני מעריך שהשבוע אבקר 7-8 פעמים בסופר (צוחק), אבל ברצינות, יש יותר זמן להשקיע במשפחה ומצד שני כולם בדיכאון ואין חשק לצאת. הכי מפחיד שלא רואים את הסוף. זה משהו שקורה פעם בדור במקרה הגרוע, ובנוסף למזג האוויר הגרוע שהגיע פתאום באמצע מרץ ויום שישי ה-13, יש אווירה של סוף העולם".
מתי נחזור?
גם בגזרה הנשית אין אימונים ומשחקים, וגם שם התקווה לחידוש הפעילות לא מרקיעה שחקים, בלשון המעטה. קפטנית הפועל רעננה, עדן יערי, עובדת במקביל כרכזת של קבוצת תלמידי כתות ט' ב"דרך האתגר" בנתניה, מרכז חינוכי וספורט אתגרי לפיתוח מסוגלות עצמית לנערים עם קושי לימודי או חברתי. בעקבות ההנחיה על איסור התקהלות של עשרה אנשים ומעלה, שני העיסוקים העיקריים שלה בסימן שאלה.
"השבוע אמורים היו להתחדש המשחקים בפלייאוף התחתון, כשאנחנו נאבקות על ההישארות בליגת העל וכל משחק חשוב כמו גמר גביע", היא אומרת בעצב. "לא נראה לי שמישהו אי פעם היה בסיטואציה כזו, כולל אופ"א וההתאחדות לכדורגל. אף אחד לא יודע כמה זמן זה יימשך ואיך זה ישפיע. האמת שגם תחילת העונה הייתה קשה ולא היה ברור אם קבוצת הנשים בכלל תיפתח, כך שלכל השנה הזו יש תחושה שדברים הולכים בכוח ולא באים בקלות. קשה לצאת פתאום משגרת האימונים וצריך לנסות לשמור על זה, כי לא יודעים מתי נחזור ובאיזו קונסטלציה. המאמנת שלנו, דנה כרם, שלחה לנו תכנית אימונים, אבל יש חשש גדול שהליגה תסתיים. זה פוגש כל אחת מאיתנו גם מעבר לכדורגל, אם בעבודה, שחקניות שהן גם סטודנטיות או הנערות שכרגע לא הולכות לבית הספר".
חשוב לציין כי בקבוצת הבוגרות משחקות חמש זרות – שלוש אמריקאיות, אחת מאוקראינה ואחת מחוף השנהב, שעבורן המצב הנוכחי קשה עוד יותר. שלוש מהן מעוניינות לשוב הביתה, בעוד לשתיים האחרות אין בעיה להישאר בארץ בשלב הזה. במועדון פועלים לסייע להן מתוך מחשבה שברגעי משבר על כל אחת להיות יחד עם משפחתה בסביבה הטבעית, אך מן הסתם נתקלים לא אחת בבעיה של טיסות.
מעבר לכך, למועדון קבוצת בוגרות נוספת המשחקת בליגה הארצית וכן כ-80 בנות במחלקת הנערות, כולן שובתות, ולא מרצון.
"לאור ביטול המשחקים וההחמרה ההדרגתית בהנחיות משרד הבריאות, צפינו סיטואציה בה ניאלץ להפסיק לחלוטין את הפעילות והאימונים, ועדיין זה קשה לעיכול ואפילו בלתי נתפש", אמר המנהל המקצועי של מועדון כדורגל נשים רעננה, צחי קלפנר. "המצב מורכב ויש יותר שאלות מתשובות, אבל אנחנו מקווים ש"פגרת הקורונה" תעבור במהרה ובבריאות טובה לכולם. עד אז, אנחנו שולחים לכל השחקניות תכנית אימונים אישית לביצוע בבית על מנת לשמור על כושר". בנושא מחלקת הנערות הוסיף קלפנר: "אנחנו מקבלים שאלות, בעיקר לגבי התשלומים, אבל ההורים מבינים את המצב וברור להם שעדיין אין לנו את כל התשובות. אנחנו כפופים לעיריית רעננה וסומכים עליה שתדע לתת את המענה והפתרונות הטובים ביותר בסיטואציה הכל כך מורכבת".
