46 דיירים ברחוב הירדן הגישו בשבוע שעבר את התנגדותם לתכנית שאושרה להפקדה בפברואר האחרון, הכוללת הקמה של שני בניינים בני שבע קומות על קרקע פרטית ברחוב הירדן, שנושא אופי כפרי ומורכב ברובו מבתים צמודי קרקע.
במסגרת התכנית שאושרה להפקדה, ביקשו יוזמות את הפרויקט, חברת לי-רן וחברת מידן, להגדיל את מספר יחידות הדיור המאושרות בפרויקט מ-26 ל-54, ואת מספר הקומות לכל אחד משני הבניינים משלוש קומות לשבע קומות.
הדיירים המתנגדים טוענים כי הקמת שני בנייני קומות, תפגום באופי הרחוב ותגרום לעומסי תנועה כבדים. "אם תאושר התכנית מול בתי המתנגדים", כתבו הדיירים בהתנגדות שהגישו לועדה המקומית לתכנון ובניה, "הממוקמים באזור שקט וירוק, המתאפיין בבניה נמוכה וצמודת קרקע ברובה, יבנו שני מבנים רבי ממדים שכל אחד מהם יתנשא לגובה של 8 קומות (שבע קומות מגורים וגג), דבר שיוסיף לשכונת המגורים השקטה של המתנגדים מאות דיירים.
"ככל שכך יקרה, סביבת המגורים הקרובה והמיידית של המתנגדים, הנהנית כאמור ממאפיינים ייחודיים של אזור שקט, ירוק בו בניה נמוכה וצמודת קרקע, תהפוך לאזור צפוף, עמוס וסואן, שבמרכזו שני בנייני ענק בני שמונה קומות אשר יתנשאו באופן חריג ובולט, מעל סביבתם".
יש לציין כי תכנית המתאר של רעננה, רע/3000, משרטטת קווים כלליים והגבלות שקובעים את אופי הבנייה בעיר, ואכן מאפשרת בנייה גבוהה לצד בתים פרטיים. למרות זאת, הקמת בניינים גבוהים ברחובות קטנים גורמת פעמים רבות להתנגדות עזה מצד התושבים, שנאבקים כדי לשמר את אופיו של הרחוב, ולמנוע תנועה כבדה ופקקים שנגרמים מתוספת של עשרות יחידות דיור. כך לדוגמא, נאבקו דיירי רחוב ביאליק בהחלטה להקים בניינים בני שש קומות ברחוב, וכמוהם נאבקו דיירי רחוב קלאוזנר בהחלטה להקים בניין בן שבע קומות ברחוב. יש לציין מקרה נוסף שאירע לאחרונה, בו בהחלטה נדירה הועדה המקומית לתכנון ובנייה דחתה תכנית להקמת בנייני קומות ברחוב יהודה הלוי, לאחר התנגדות דיירי הרחוב, זה למרות שהתכנית שהוגשה תאמה את תכנית המתאר.
מבעל הקרקע בתכנית, מלאכי ריינר, נמסר: "אנחנו נבטל את התכנית ברגע שכל דייר ברחוב ישלם 50 אלף שקל בחודש כדי שאוכל להתקיים ואשאיר את הקרקע עם מטע אבוקדו כל החיים, או לחילופין נבקש לבנות שם שני בניינים של עשרים קומות. אפילו לא ניצלנו את כל הזכויות שמגיעות לנו".
מטעם החברות היוזמות את הפרויקט, חברות מידן ולי-רן נמסר: "התכנית שהוגשה ברחוב הירדן הוגשה בהתאמה לתכנית רע/3000, שהיא תכנית המתאר הכוללנית של העיר שפורסמה למתן תוקף ב-2016 ואושרה לאחר אין ספור כנסי שיתוף ציבור, ולאחר פרסום להתנגדויות הציבור עם הפקדתה ובהתאם לחזון ומדיניות התכנון של הועדה המחוזית שאישרה אותה. כך הוגשה התכנית. הציבור בזמנו נחשף לתכנית ויכול היה להשתתף בגיבושה, כמו גם להתנגד לקביעתה לפני שנים. התכנית אושרה, ועברה את אישור השר בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק התכנון והבניה. התכנית ברחוב הירדן הוגשה בתיאום מלא עם אגף ההנדסה של עיריית רעננה על פי התכניות שבתוקף ובהתאם למסמך המדיניות המפורט שאושר על ידי הועדה המקומית בגיבוש תכנית המתאר כאמור. מדובר בתכנית ראויה ונכונה תכנונית, המגשימה את מדיניות הממשלה ומוסדות התכנון בעיר רעננה ושאינה מעמיסה או פוגעת בסביבתה".
