כביש 531 נפתח ולפני מספר חודשים נפתחו בו מחלפים חדשים ועוד כאלה שצפויים להיפתח בתקופה הקרובה, אבל בינתיים נוצרו ברעננה פקקים חדשים שגורמים לעומסים בתוך העיר וביציאה ממנה, בעיקר בבקרים. זה נכון שכביש 531 עוד נמצא בפיתוח ולעירייה תוכנית תחבורה שעתידה להקל על התנועה בעתיד, אך בינתיים התושבים, ובעיקר אלה שעובדים מחוץ לעיר ונאלצים לצאת ממנה בשעות העומס, חווים תסכול רב.
האימהות העובדות ברעננה, אלו שמסיעות את ילדיהן בבוקר לגן או לבית ספר ואז יוצאות לעבוד, מספרות לנו על המצב הבלתי נסבל שנוצר בעיר. "אני עובדת בתל אביב והשבוע לקח לי יותר משעתיים להגיע בבוקר לעבודה", מספרת תושבת העיר, ספיר בן עוזר, "עליתי על קו 501 באחוזה פינת מגדל, וירדתי ברחוב המסגר בתל אביב. יותר משעה לקח לי רק לצאת מרעננה. אני יכולה להגיד שכל בוקר הילד שלי הוא ראשון בגן, לא כי אני מחויבת להגיע בעבודה מוקדם אלא כי אחרת אני נתקעת ביציאה מרעננה. אם אני יוצאת אחרי שבע בבוקר כבר לוקח לי יותר משעה וחצי להגיע. האוטובוסים והיציאה מרעננה נהייתה זוועה בבוקר, גם בעלי חווה את זה. בסוף נעבור לתל אביב. זה משהו שלחלוטין התדרדר בתקופה האחרונה. אני הרצליינית במקור, רואים שבהרצליה נהיה קל יותר, וגם ראש העיר שלהם יצא לשטח ויש שם הקלה. אצלנו לא רק שאין הקלה יש החמרה".
"אני עובדת כעו"ד במשרד בהרצליה", אומרת תושבת נוספת, מיה בייגל יקל, "אני גרה רמזור אחד לפני הרמזור של בית לוינשטיין. בכל בוקר זה סיפור שלם לצאת לכיוון הרצליה. הפקק משתחרר אחרי תחנת הרכבת. זה פשוט צוואר בקבוק והרמזור החדש שנמצא שם גורם לפקק להיות יותר גרוע ממה שהיה לפני חצי שנה שנה. כשלא היה שם רמזורים. עדיין היו פקקים נוראים אבל לא ככה. זה ממש הוחמר".
רוצים להישאר מעודכנים?
אסתי עזר שעובדת בהרצליה מספרת שנסיעה של רבע שעה לעבודה הופכת לנסיעה של כמעט שעה. "זה סיום זה פשוט נוראי. אני עובדת ממש בקניון לב העיר בהרצליה ואני יוצאת מרעננה מרחוב רבוצקי אחרי שאני שמה את הילדה בגן. אני יוצאת בשבע משם לכיוון העבודה. עד לפני שבועיים הייתי נוסעת על כביש 531, והייתי צריכה לחתוך ולעקוף ולעשות דברים מסוכנים שאני כבר לא עושה כי עברתי תאונה לפני שבועיים ואני בהריון והבנתי שזה לא שווה את זה. הייתי מגיעה עם כל העקיפות האלה קצת אחרי שבע וחצי לעבודה. בחול המועד נגיד כשהייתי נוסעת זה היה לוקח סביב ה-13 דקות. בתחילת השבוע יצאתי דרך הסובב של הפארק וזה היה סיוט, אני פשוט עומדת מהאזור של האמפיתאטרון עד לפניה ימינה לרחוב ירושלים. כולם שם עומדים חוץ מהאנשים שחותכים. השבוע לקח לי בערך 50 דקות להגיע לעבודה, זה מטורף וזה מחמיר לאחרונה. הבוקר יצאתי בשבע ולקח לי ארבעים דקות להגיע להרצליה, וזה עוד יום חמישי שבדרך כלל זה יום פחות עמוס בבקרים. בחזור לוקח לי 18 דקות וזה גורם לי להבין שמשהו פה לא הגיוני".
עינב מנצור לוי שעובדת גם היא בתל אביב מספרת שבכל בוקר היא מתעוררת ברבע לשש בבוקר כדי להגיע לעבודה בזמן אחרת אין לה סיכוי. "אם אני רואה שכבר אחרי שש ארבעים אני לא יוצאת מהבית. כדי להגיע לעבודה אני יוצאת מרסקו ונוסעת דרך ויצמן לרחוב ירושלים ומשם לבריגדה וממנה לכיוון איילון. העומס העיקרי הוא ברחוב ירושלים. למזל בעלי עצמאי אז הוא לוקח את הילדים בבוקר, אבל מה היינו עושים אם הוא היה שכיר אני לא יודעת, לא הייתי יכולה להגיע לעבודה. אני מרחמת על האימהות שגם צריכות להביא את הילדים לגן בבוקר, אני לא מספיקה לעשות את זה ולמזלי בעלי יכול. אני לא רואה אותן בבוקר בכלל וזה גם חורה לי. יום אחד יצאתי בעשרה לשבע מהבית והגעתי לקראת עשרה לתשע לעבודה, שעתיים. הפחד הזה של להיתקע בפקק זה משהו נוראי, זה לא יתואר זה משהו שהחמיר בחודש וחצי האחרון ואני לא יודעת למה".
