דבריו של שר החינוך הרב רפי פרץ, בראיון השבוע שעבר לדנה וייס בערוץ 12, עוררו סערה גדולה. השר התייחס לטיפולי המרה ללהט"בים והצהיר כי הם אפשריים, ואף כי יש לו ניסיון בזה. בעקבות דבריו, חתמו למעלה מ-15,000 אלף הורים ומורים (נכון לכתיבת שורות אלו) על עצומה הקוראת לו להתפטר מתפקידו כשר חינוך. ארגוני מורים שונים, ביניהם ארגון המורים הלהט"בי, הפגינו ומחו. בין המורים שחתמו על העצומה וקראו להתפטרותו של פרץ, היה גם אלון הבר, מורה בתיכון 'מור מטרווסט' וחבר בקהילה הגאה.
הבר, שבעבר התראיין לעיתון 'צומת השרון', פעיל מאוד בהכנסת תכנים ונציגות מהקהילה הלהט"בית אל תוך התיכון בו הוא מלמד, ואף גייס את הרוב המוחלט של הצוות החינוכי של 'מור מטרווסט' לצעוד איתו, במצעד הגאווה הראשון ברעננה שהתקיים בחודש שעבר. לאחר ששמע את דבריו של שר החינוך פרץ, התמלא בכעס – מצד אחד כמורה במערכת החינוך שכפופה לשר, ומצד שני כחבר פעיל בקהילה הגאה. יש לציין כי פרץ חזר בו מדבריו מאז שהתקיים הראיון עם הבר, שנערך בתחילת השבוע, מיד לאחר דבריו של השר בנוגע לטיפולי המרה.
"מדובר פה בסוג של התרת דם", אומר הבר, "במיוחד בציבור הדתי. יש הרבה הומואים בקרב הציבור הדתי אבל יש אצלם התעלמות מוחלטת מכך. האנשים האלה גם ככה נמצאים בחרדה. אנשים כמו הרב פרץ הם אנשים מרכזיים, שהמילה שלהם קדושה, גם ככה אותם הומואים דתיים חיים בפחד מטורף, ולא יודעים איך להתמודד עם הדואליות הזאת של מצד אחד להיות הומו, ומצד שני להיות דתי ולפעול על פי חוקי התורה ששוללים את היותך הומו. ברגע שאדם כמו הרב פרץ אומר דברים כאלה, זה גורם להם עוד יותר להיכנס לארון. הרי מה זה 'המרה'? זה אומר שצריך לקחת משהו שהוא לא טוב ולשנות אותו. לקחת אנשים, ולהגיד להם שהם לא טובים, לנסות לשנות אותם".
איך זה משפיע עלייך כמורה במשרד החינוך? הרי הוא השר שלך?
"אני כועס, מאוכזב, עצוב ומצד שני, אני לא סופר אותו. הוא לא אישיות שאני מחויב לה. הוא אכן שר החינוך שלי באופן תיאורטי, הוא לא יכול להביא לפיטורים שלי. יש מאחורי ארגון מורים שמגן עליי. בגלל שאני יוצא נגדו וחושב שהדעה שלו מופרכת ולא הגיונית, הוא לא יכול לעשות לי שום דבר. ואתה יודע מה? אם הוא יצליח לעשות לי משהו כמורה, זהו הקץ של המדינה הדמוקרטית. יש כאן חופש ביטוי".
"אני לא סופר אותו". רפי פרץ. צילום עופר וקנין
חופש הביטוי לא חל גם עליו?
"חופש הביטוי הוא לא דרך דו סטרית כי לו יש אחריות, אחריות מיניסטריאלית כלפי כל אזרחי מדינת ישראל. הוא כתב איזשהו מכתב שבו הוא אומר שאנשים הוציאו את המילים שלו מהקשרם, ושהוא אוהב את כולם והוא שר החינוך של כולם. זו מכבסת מילים. הוא לא אמר שהמרה זה דבר גרוע והוא חוזר בו מדבריו. הוא התעלם מציבור שלם של מורים להט"בים שעושים יום כלילה לחנך את ילדי ישראל. מה הוא אומר לי? 'אתה מורה במשרד החינוך אבל אתה לא בסדר, החיים שלכאורה בחרת לעצמך הם לא בסדר'. אין לו דרך לכפות עליי את הדעה החשוכה שלו. אני אמשיך בדרך שלי, ואני לא חושב שיש משהו שיכול לעצור אותי".
הבר בן ה-51 עובד במשך רוב חייו כאיש חינוך, ומלמד גיאוגרפיה בתיכון מור מטרווסט בשנים האחרונות. במהלך תקופתו כמורה בתיכון, קידם הצבת דוכנים של ארגונים כמו תהילה (ארגון תמיכה להורים לילדים גאים) וארגון הנוער הגאה איגי לימי הורים, שכנע את היועצות בתיכון ואת בעלי התפקידים להניח דגל גאווה קטן על השולחן שלהם בבית הספר ופעל רבות להפיכת המרחב החינוכי בתיכון למקום בטוח לתלמידים ותלמידות בקהילה הלהט"בית. הבר בנוסף, מספר כי הוא מנסה להכניס נושאים של להט"בים לתכנית הלימודים ופועל לשיח על משפחות להט"ביות בשיעורי חינוך.
"הקיצוניות שולטת בחיים של ילדים בגיל ההתבגרות", מוסיף הבר, "ברגע שהם שומעים דבר כזה כמו דבריו של השר פרץ, הם מקבלים סכין בגב ברמה של 'אני לא טוב, המקום שלי נכון, ואולי זאת תהיה הסיבה למצוא ילד שתלה את עצמו או עשה משהו אחר זוועתי לעצמו חלילה, כי העולם נגדו ובמיוחד שר החינוך, שהוא אישיות מאוד מפורסמת וחשובה. מהבחינה הזו נאמר פה משהו שהוא לא הגיוני, שלא יכול להתקיים ולא יכול להמשיך להתקיים במובן הרעיוני. אין מצב שאדם כל כך בכיר ימשיך בתפקידו לאחר שהתיר את דמם של ילדים. אני הולך להצטרף לכל פעילות מחאה בנושא ולעשות ככל שביכולתי לתמוך בהתפטרותו".
מטעם שר החינוך רפי פרץ נמסר: "אני אוהב ומכבד כל אדם באשר הוא, זו מהות דרכי החינוכית. זו גישתי לחיים, זה החינוך שזכיתי להעניק לאלפי תלמידיי. מי שממהר להכתים אותי כחשוך מסתבר שהאור זה לא התחום שלו. אני נגד טיפולי המרה ובעד הקשבה ועצה טובה. דבריי נופחו יתר על המידה, כוונתי הייתה למקרה נקודתי בו היו מעורבים גורמי טיפול מקצועי בסיוע לנערים שהגיעו אליי בהתלבטות אישית וגם רואים זאת בחלקים שפורסמו לאחר הראיון. יש פה ניצול ציני של מערכת הבחירות, שמחפשת לעשות הון פוליטי על גבה של הקהילה הלהט"בית".
