צוות המורים של תיכון מור מטרווסט ישתתף במצעד הגאווה הראשון בעיר, שיתקיים ב-18 ביוני, ובכך יהיה המוסד החינוכי הראשון בעיר שמשתתף במצעד. יוזמת צוות המורים, שכולל את רוב אנשי הצוות וגם את מנהל התיכון אמנון בר נתן, להצטרף לצעדה, הגיעה מצד המורה לגיאוגרפיה בתיכון, אלון הבר, בעצמו חבר בקהילה הגאה. נזכיר כי מי שיזם את המצעד הם שני תלמידים מתיכון מור מטרווסט, איתי מידן וירדן גולדשמיט, במסגרת פעילותם בשבט "הדר" של תנועת הצופים.
"האמת שההחלטה להצטרף לצעדה הייתה די לאחרונה", מספר הבר, שהתראיין בעבר לצומת השרון, "זה התחיל בדיון פורום רכזי מקצוע, פורום עם עשרים ומשהו מורים שהם רכזי מקצוע בבית הספר מור מטרווסט. אנחנו בכל שנה עושים בפורום אירוע, וניסינו לחשוב מה אנחנו רוצים לעשות השנה, עלו כל מיני הצעות, ובמקביל בדיוק יצאה הידיעה שהצופים יוזמים מצעד גאווה ראשון ברעננה, בדיוק באותו היום שתכננו בפורום לקיים אירוע לרכזים. כתבתי להם שאני מתנצל ואני לא אוכל להגיע לאירוע הרכזים. ואז אמרתי לעצמי 'על החיים ועל המוות', ושאלתי את הרכזים אם הם רוצים להצטרף אליי למצעד לאמירה חינוכית לדור הזה ולדורות הבאים, ונעניתי בתמיכה מלאה מצדם. אז שאלתי גם את אמנון, המנהל, והוא אמר שיצטרף אלינו בשמחה רבה. זה מטורף לגמרי. אפילו לא הבנתי את המשמעות של זה, של מה קורה פה. בעצם צוות חינוכי מוביל של בית הספר יוצא בהצהרה של תמיכה בקהילה הגאה וברעיון של שוויון. הצהרה של תמיכה בשני התלמידים שלנו שיזמו את זה. זוהי סגירת מעגל מבחינתנו. בנוסף אנחנו נלבש חולצות שעוצבו במיוחד לאירוע ומראות תמיכה מלאה במטרות המצעד".
סלוגן מצעד הגאווה של תיכון מטרווסט שיעטר את חולצות צוות המורים במצעד. קרדיט: גלית גולן ועינת יוגב
איך ההורים הגיבו?
"ההחלטה הייתה במסגרת צוות המורים, זה לא רלוונטי להורים. הרי לא יצאנו בהצהרה לתלמידים באופן גורף. אני באופן אישי בכיתות שיצא לי לדבר איתן על זה, הזמנתי את התלמידים להצטרף למצעד, אבל לא נעשה הצעה שוטפת לכלל התלמידים. כשהצעתי אני בעצמי לחלק מהכיתות להצטרף, הדיון נעשה תוך כדי שיח על המשמעות והחשיבות של המצעד. הדגש הוא לא 'הומואים לשלטון', אלא הדגש הוא שכל מי שדורשים ממנו חובות, מגיעות לו גם זכויות. אני גם שלחתי הזמנה לכלל מורי בית הספר, וצירפתי להם ציטוט של תלמיד לשעבר מבית הספר, שפרסם פוסט בפייסבוק ודיבר על כך שמבחינה סטטיסטית נוער להט"בי מתאבד בשיעורים גבוהים יותר משאר האוכלוסיה. ואם יש דרך לשפר את הסטטיסטיקה הזאת ולגרום לנוער הלהט"בי ברעננה להרגיש בנוח ובטוח, ושרק בשביל זה שווה לצאת למצעד הגאווה".
איך אתה כחבר בקהילה הגאה מרגיש עם מצעד ראשון בעיר?
"ההתרגשות בשיאה. כי זה בא בסופה של שנה שהיא הייתה שיא בהתנהלות האישית שלי, במהלכה החלטתי כמורה שאני רוצה להכניס את הנושא של מרחב מוגן לנוער הלהט"בי לתיכון שלי וזה התבטא בהצבת דגלי גאווה בשולחנות המורים והכנסת שולחן של ארגון "תהילה" (ארגון תמיכה להורים לילדים מהקהילה הגאה) ביום ההורים. כל הנושא של המצעד התחיל רק בחודש האחרון, זה היה ברור לי שאני תומך ואני עושה כל מה שאני יכול כדי לקדם ולעזור.הזמנתי מורים מכל הארץ להצטרף למצעד. חשוב לי שאנשים יבואו לרעננה, כי זה הבית שלי והעיר שלי, וחשוב לי שהעניין הזה ייצא לפועל".
מה אתה חושב על הביקורת שיש כלפי המצעד?
"ראיתי שיש התנגדות נחרצת מפוליטיקאים דתיים לגבי המצעד, ואני חושב שהיא עשתה רק טוב. היא הוציאה חילונים ליברלים מהתרדמת שלהם. הפוליטיקאים האלה משמרים את מקומם על ידי הקטנת אוכלוסיה אחרת, שלא עושה דבר שפוגע בעיר. אין פה שום דבר רע. יש פה רק רצון לקדם ערך של שוויון, ולתת לאנשים מופלים את התחושה שבעיר שלנו האפליה שלנו נמצאת בזמן עבר וכבר לא קיימת. אני מצפה ומחכה למצעד, ומתרגש עד דמעות שצוות הקולגות שלי הצטרף אליי למצעד. אני יודע גם שרבים הולכים להביא את בני המשפחה שלהם. זאת תהיה אבן דרך בתולדות רעננה".
