דוד וזוהר ציזנר. צילום פרטי

"היא באה אליי בחלומות". אביה של התינוקת זוהר ציזנר ז"ל פרסם פוסט נוגע ללב | ראיון

בפוסט מצמרר שכתב דוד ציזנר, שבתו נפטרה מדום לב לפני כעשרה חודשים במהלך טיסה מתאילנד לישראל, הוא שיתף בשני חלומות שהיו לו לאחרונה על בתו זוהר ז"ל. "אני מרגיש שזה עוזר לי בתהליך שאני עובר והתגובות מאוד מחזקות", הוא אומר בראיון לצומת השרון

פורסם בתאריך: 11.8.20 17:16

"היא באה אליי בחלומות". כך פתח דוד ציזנר מרעננה את הפוסט המצמרר שפרסם בסוף השבוע בדף הפייסבוק שלו, בו סיפר בגילוי לב על הגעגועים, העצב והקשיים הגדולים אותם הוא חווה מאז פטירתה הטראגית של בתו זוהר בטיסה חזרה מחופשת המשפחה בתאילנד, לפני כעשרה חודשים. הסיפור העצוב של משפחת ציזנר נגע בליבם של רבים במדינה וברעננה בפרט. זוהר בת השנה, שסבלה מתסמונת נדירה, לקתה בדום לב במהלך טיסה מתאילנד לישראל בחודש אוקטובר ונפטרה לאחר שניסיונות ההחייאה לא צלחו.

"עוד כשזוהר הייתה בחיים, היינו משתפים מדי פעם ברשת, בעיקר כדי לפרוק", מספר ציזנר לצומת השרון, "בעקבות השיתוף גם גילינו פתאום על אנשים שאנחנו מכירים שנים שיש להם ילדים עם צרכים מיוחדים. את התגובות המרגשות קיבלנו בפרטי וגם רואים את זה ממש בפוסט עצמו. זה נגע באנשים במקום של הסיפור האישי שלהם, כל אחד עם המשפחה שלו והילדים שלו. היה לי חשוב לחלוק קודם כל ממקום של לשתף אנשים במה שעובר עלי. כמובן שאני מרגיש שזה עוזר לי בתהליך שאני עובר והתגובות מאוד מחזקות. אני אף פעם לא יודע כמה אנשים יגיבו בפועל ואני גם לא כותב את זה כדי לקבל הרבה תגובות, אבל אני מגלה שזה נוגע בהרבה אנשים".

על החיים בעשרת החודשים מאז פטירתה של זוהר הוא אומר: "זה משהו שתמיד נמצא שם כל הזמן, אבל מצד שני גם החיים ממשיכים ויש עסק וזוגיות וילדים. אז מנסים להמשיך בחיים כשזוהר כל הזמן איתנו בראש".

זוהר ציזנר ז"ל צילום באדיבות המשפחה

האסון אירע כאמור באוקטובר 2019 כשהמשפחה חזרה מחופשה בתאילנד. על המטוס, בדרך לנקודת העצירה במוסקבה, האם שמה לב למצוקה נשימתית אצל זוהר. כבר במטוס התבצעו ניסיונות החייאה על ידי נוסעים עם ניסיון רפואי, וצוות המטוס הנחית אותו בנחיתת חירום בעיר קאזאן ברוסיה. צוות רפואי שהגיע למקום ניסה להציל את זוהר הקטנה, אך ללא הצלחה ומותה נקבע במקום. כעבור מספר ימים הובאה זוהר לקבורה בארץ.

זוהר ז"ל, סבלה כאמור מתסמונת נדירה, שידוע על חמישה מקרים נוספים בלבד שלה בעולם. חודשיים לפני המקרה הטראגי, בחודש אוגוסט בשנה שעברה, כתבה האם עדי על זוהר בעמוד הפייסבוק שלה: "זוהר, יש לך מוטציה גנטית נדירה (זה על רגל אחת). כרגע ממה שאנחנו יודעים רשומים חמישה מקרים כמוך בעולם, ואין בכלל מחקרים בתחום הזה, וזו תסמונת מאוד נדירה. אבל אני בוחרת להסתכל על חצי הכוס המלאה של הסיפור הזה, בעיקר לאור ההתקדמות היפה שלך בחודשים האחרונים, ולהאמין שזה מצויין שאין שום מידע על מה שיש לך. למה? כי את זו שתכתבי בעצמך את המחקר שלך, ואת זו שתחליטי כמה ניתן להשיג, ולאן אפשר להגיע עם התמדה ונחישות כמו אלו שמאפיינים אותך כבר עכשיו".

דוד וזוהר ציזנר. צילום פרטי

בפוסט המרגש שפרסם האב דוד, הוא סיפר על שני מקרים בהם חלם חלומות הקשורים בזוהר ז"ל, והנה הפוסט המלא: "הפעם הראשונה הייתה לפני כחודש, יום לפני יום ההולדת שלי. בחלום ביקרנו חברים. בסיום הביקור ירדתי למטה ואיתי התינוקת שלהם בעגלה כחולה, וכמה תיקים. ירדתי לרחוב, שכונת מגורים רגילה. שמתי את העגלה על המדרכה בצד הכביש והתרחקתי כמה מטרים כדי להביא את התיקים. כשהסתובבתי חזרה – העגלה לא הייתה שם. המחשבה הראשונה הייתה שהיא התדרדרה לכביש אבל אז ראיתי מישהו רץ איתה, מתרחק ממני, רץ במעלה הרחוב. הוא היה במרחק של כ-20 מטרים ממני והתרחק מהר. התחלתי לרוץ אחריו, צועק לו שיעצור, חרד לתינוקת. הוא לא עצר עד שהגיע לבניין מגורים, לקח את התינוקת, השאיר את העגלה בחוץ, נכנס וסגר את דלת הבניין אחריו. הגעתי מתנשף אל הדלת הנעולה והייתה לי תחושה שלא אראה יותר את התינוקת. הרי הוא יכול להיות בכל דירה בבניין, אף אחד לא ישתף איתי פעולה, ואין לי שום סימן מזהה. באתי לבעוט בדלת – ובנקודה הזו התעוררתי. שכבתי במיטה והלב דפק במהירות. איבדתי תינוקת. איך מסבירים דבר כזה? הרגשתי האבא הכי גרוע בעולם.

"הפעם השנייה הייתה ברביעי האחרון – יום ההולדת של נגה (בתו השנייה;ל.ס). חלמתי שאני מדבר עם חברים, אני על רולרבליידס שזה כבר מוזר – לא רכבתי על רולר בליידס בערך עשור. אנחנו עומדים בראש גבעה, ופתאום אני שם לב לעגלול – שזה לול תינוקות על גלגלים – מתגלגל במורד הגבעה לכיוון הצומת שלמטה. אני לא רואה מי נמצא בתוך העגלול, אבל יודע בוודאות שזו זוהר. אני שועט קדימה על הרולרבליידס, מנסה להשיג את העגלול לפני שמשהו יקרה. אני מהיר, אבל לא מהיר מספיק. העגלול מגיע לעלייה קטנה שבסיום הירידה, מאט ופוגע במדרכה. אני יודע מה עומד לקרות אבל לא מצליח לעצור את זה. העגלול נופל לאט והיא נזרקת מתוכו אל המדרכה. תינוקת חסרת אונים, שוכבת על הבטן בלי לזוז. אני מגיע אחרי שנייה ומרים אותה. הופך אותה, היא מסתכלת עלי. היא בסדר. אולי אפילו לא מודעת למה שקרה. גם הפעם אני מרגיש חרא. איחרתי.

"היא הייתה לי על הידיים, במטוס, עטופה בשמיכה כחולה. הרופאים הכריזו על מותה, עטפו אותה ואני מיד לקחתי אותה. היא נראתה ישנה, התעלמתי מכמה היא הייתה קרה. למעלה משעה היא הייתה לי על הידיים, שרתי לה שירים ונישקתי לה את המצח. לא הייתי מוכן להיפרד ממנה לשנייה. כשקיבלנו אישור לרדת מהמטוס, לקחתי אותה ועלינו לאמבולנס, אני והיא. התיישבתי על המיטה באמבולנס אבל הצוות הרפואי סימן לי, ואחר כך אמר באנגלית שבורה, להניח אותה. אני לא נוסע איתה. לא רציתי לעזוב אותה, להתנתק. זה הפך את זה ליותר מדי סופי. הרי לא משאירים תינוקת לבד באמבולנס, נוסעים איתה. אם אעזוב אותה זה בעצם אומר שהיא לא תינוקת רגילה, שקרה משהו, ואת זה לא רציתי לקבל.

"הצוות באמבולנס מסמן לי להניח אותה על המיטה. אני עושה את זה. היא כל כך קטנה על המיטה שהיא כמעט נעלמת עליה. כמו ארון הקבורה על השיש במכון הפתולוגי למחרת, גם כאן מדובר על מיטה שגדולה על זוהר, שלא אמורה להכיל תינוקת קטנה כזו. אני יורד מהאמבולנס אל הלילה הרוסי הקר והיא לא איתי. השארתי את התינוקת שלי מאחור, זה הופך את הכל לאמיתי. נכשלתי במשימה לשמור עליה.

"כמעט עשרה חודשים עברו, וזה תופס אותי ברגעים שאני ללא הגנות – ברכיבות בשטח, בנסיעות ארוכות, בשינה. כשאפשר לשים את התפקוד הגבוה בצד – המחשבות והתחושות והכאבים חוזרים. מעניין שהחלומות הכי משמעותיים הגיעו סביב ימי הולדת – של נגה ושלי. יום ההולדת הבא במשפחה הגרעינית הוא של זוהר. 9 באוקטובר, עוד חודשיים. כבר קבענו עם נגה ושחר שאת יום ההולדת של זוהר נחגוג בחופשה משפחתית. מעניין אם היא תקפוץ לבקר בחלומות גם אז, או אולי אפילו לפני…".

"עטפו אותך בשמיכה, ואני החזקתי אותך צמודה אליי, עטופה ומחובקת". מאות ליוו את הפעוטה זוהר ציזנר בדרכה האחרונה

"נלווה את זוהר בדרכה האחרונה בעולם הזה". נקבע מועד הלווייתה של התינוקת זוהר ציזנר


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברעננה?

הורידו את אפליקציית "צומת השרון רעננה" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "צומת השרון רעננה" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "צומת השרון רעננה"


אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. תמי

    אוייי
    דובר את הלב…
    מרסק אותך לחתיכות…
    איזה שבר..בור..
    אויי..אלוהיי..???
    שולחת..חיבוק..
    אין נחמה…
    תהיו חזקים..

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון רעננה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר