מתחם הבית

אי אפשר שבתקופה העדינה הזאת הכל יהיה מושלם. אבל הנה שלושה דברים שכן אפשר לעשות

רוצחה של מיכל סלה ז"ל הוא תופעת הקיצון של ספקטרום הגבריות הפטריארכלית. אבל חשוב לדעת שקצה הספקטרום לא היה מתקיים לולא הקשת כולה

ככה נראה ניהול המשבר, ככה נראה ניהול היציאה ממנו. כמו מדד הטסטוסטרון של אדריכליו

רצינו משרד חינוך חדשני, מסתגל, לא מתייאש. וכשזה סוף סוף קרה לא נתנו לו הזדמנות. ומי יודע אם היא תחזור

נעלי עקב זה סקסי ונשי ומושך בגלל שמוכרים לנו שזה כך. בדיוק כמו שמכרו לנו משקאות דיאט או סיגריות. אולי די כבר?

כשלנשים אין כסף, במיוחד כשיש להן אחריות למשפחה ולילדים, הן לא בוחרות "לשרוף את עצמן", אלא נשארות להתמודד. אצל גברים הסיפור אחר לגמרי

החלטתי למצוא את הטוב שבמצב. ליל הסדר, למשל, נחסך מאיתנו. ויש גם את השקט ברחובות והחיות שחזרו לטריטוריה ממנה דחקנו אותן

תנסי להיות יותר מסודרת. להתעסק בעיקר. לא להשתלט לי על הוואטסאפ, המייל ואפליקציית בית הספר אלא לרכז הכל במקום אחד

אל תסקלו אותי, אבל אם נשים בצד כמה דברים נוראיים של המשבר הזה, בסך הכל כיף לי

עוצר יציאות? מחסור בציוד אישי? צמצום התחבורה הציבורית? כך מתמודד הצבא וכך תתמודדו אתם, ההורים, עם המצב החדש

בפסח הזה נהיה הרבה פחות מוחצנים והמוניים. נשב בבתים בתאים משפחתיים מצומצמים ונהגה אולי, רק אולי, במכות שהטלנו על עצמנו

מרוב פוסטים ודעות אני שוקלת בכל פעם האם להיכנס לאינטרנט ולהסתכן בקריאה של כותרת שתפיל לי את הלב לתחתונים

צווי החירום הם דיקטטורה שלטונית דה-פקטו. המהירות בה האזרחים הפנימו את הקוד הזה ומשרתים את השיטה, מדאיג

לקים וסבונים זה ממש נחמד, גם סטיילינג וסטנדאפ. אבל זאת לא המהות. זוהי מסכה שקל לנו ללבוש כדי לא לראות את המציאות

המהלך הציני של אורלי לוי אבקסיס הזכיר לי משפט של סבתי ז”ל, שנהגה לומר: “מי שעוזב את אשתו כדי להתחתן איתך, יעזוב אותך בשביל מישהי אחרת”

הפרלמנט עונה על שאלה אחת בשבוע: היכן הכי בולט אי השוויון בין נשים לגברים בישראל?

השקרנים נשארו שקרנים, משרדי הממשלה נשארו משותקים, העניים נהיו עניים יותר, החולים נהיו חולים יותר. תתעוררו, עם ישראל

שאלה אחת בשבוע לפרלמנט. והפעם, האם אחרי הבחירות תורכב ממשלה או שיהיה סיבוב בחירות רביעי?